יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טז:
רבא אמר מדרישא רשב"ג כו'. הריטב"א כתב בשם הראב"ד דלרבא אליבא דרבנן לא נשאר לן ג' מידות במחיצה דכל שהוא ג' אפילו נפרץ במלואו כנגד העומד מותר וכן כתב בעל המאור ונראה שזה שיטת הירושלמי לעיל גבי לחי לרבי יוסי דאמר ג' אמר הירושלמי אפילו מופלג מן הכותל כמה וזה עולה יפה לשיטה זאת כיון שנשאר ג' עומד כמו שנתן רבינו יונתן טעם זה לפס ד' אמנם בתוך ג' יש לומר דמודה ר' יוסי דלא בעי לחי ג' ומה שהקשה בקרבן העדה ובשושנים לדוד דאם כן למה תני אדא בר אבימי גדולה באחת עשרה לר' אליבא דר"י הא התם סמוך לכותל מיירי יש לומר דהתם כשיטת אביי אזלא דסבירא ליה דג' נמי בטל אליבא דרבנן אם כן ליכא למימר טעמא דר' יוסי כמ"ש ובע"כ צריך לומר טעמא דר' יוסי משום שמא יטעו בין פחות מג' לג' ולפי זה אפילו בתוך ג' צריך לחי ג' לר' יוסי דאלו ליותר מג' אפילו לרבי יוסי לא מהני לחי ג' אבל לרבא יש לומר שפיר דלחי ג' מהני אפילו הפליג יותר מג' ובפחות מג' מודה ר' יוסי ורבינו יונתן שכתב שם דבפחות מג' נמי חולק אר' יוסי משום דאזיל לשיטתו בכאן דרבא אינו חולק בזה וסבר דלרבנן נמי בעי ד'. וכמו שנראה להדיא מדבריו כאן וכן דעת הר"ש בפ"ד דכלאים אבל לדעת הראב"ד ובעל המאור יש לומר כמ"ש. ורבא לא סבירא ליה כתרוצא דגמר' דאדא בר אבימי אליבא דרבי יוסי. מיהו קשה לי לדעת הראב"ד ובעל המאור הרי שנינו בכלאים פ"ד איזהו גדר שהוא גבוה עשרה ורחב ארבע ומשמע דגדר פחות מד' אינו מפסיק לענין כלאים ודוחק לחלק בין כשלא הי' הגדר מתחילתו יותר מד' ובין כשהי' יותר מד' ונפרץ דמאי שנא כיון דפרוץ מרובה הרי כל חלק העומד נראה כמחיצה בפני עצמה וצ"ע. ועיין בתי"ט שם שכתב הא דכתבו הברטנורי והר"ש אי פרוץ מרובה כנגד הפרוץ אסור וכנגד העומד מותר דוקא כשהעומד הרבה והם למדו כן מן המשנה וצ"ע שהרי ראה הגמרא כאן שהוא מבואר כן ומן המשנה בע"כ אין הכרע דאם כן קשיא להראב"ד וסיעתו:
מקיפין שלשה חבלים. עיין מרכבת המשנה פרק י"ו דשבת הי"ב והי"ד:
רשי' בשיירא דברו כו' אבל ליחיד לא הקלו עד שיהי' בה שתי וערב וכן כתב הרע"ב וכוונתו משום דהמשנה אליבא דת"ק סתמא מיירי ולא פירוש שיעור. ופשיטא דנותנין להן כל צרכן ועל זה קאמר דחולק רבי יהודא דהא דבמחיצ' רעוע נותנין להם כל צרכן היינו בשיירא אבל ליחיד אין נותנין לו כל צרכו אלא במחיצה של שתי וערב וכן מבואר בגמרא. וראיתי בספר שושנים לדוד נתקשה הרבה בדברי הרע"ב וכתב דפירושו אינו עולה כמסקנת הגמרא לא בדרבי יהודא ולא בחכמים ולא בדר' יוסי ברבי יהודה רק ברבנן בתראי ניחא פירוש הרע"ב ע"פ הגמרא ולענ"ד כפי מה שפרשתי עולים שפיר דברי הרע"ב עם הגמרא: