יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יד:
עשה לחי לחצר מבוי אין לו כו' אלא אימא יש לו. כתב בחסדי דוד דאין מגיה הברייתא אלא כוונתו במה דתני אין לו בלשון שלילה לאשמעינן דעל כל פנים אין לו יותר מחצי מבוי אבל לפעמים אף החצי אין לו וכגון שאין בתים וחצרות פתוחין לאותו חצי כמו שכתב הרשב"א יע"ש ואין נראה דזה לא איצטרך לאשמעינן כלל דאם אין בתים וחצרות פתוחין לחצי מבוי דאסור דמהיכי תיתי יהי' עדיף חצי מבוי ממבוי שלם דניהי דרשב"א כתב כן משום דדרך הפוסקים לכתוב אף דבר פשוט אבל בברייתא וודאי לא צריך ולפי דרכו עדיפא מיניה הוה ליה לומר לפי מה שכתב התו' לקמן דף נ"ט ד"ה חצי מבוי דאם יש חצירות בחצי מבוי החיצונה נמי אסור החצי הפנימית וזה וודאי צריך להשמיע לן או לפי מה שכתבו הפוסקים בשם הרמב"ן ופסקו בש"ע דלא כתוספות דחצרות בחצונה אין אוסרים רק אם עשה גם כן לחי לראש החיצון של מבוי אוסר חידוש זה בוודאי צריך להשמיע לן. אלא שיש להקשות לפי סברת הרמב"ן דמאי מקשה יש לו חצי מבוי הא נמי פשיטא דמאי פשיטותא כל כך כיון דמיירי דוקא באין לחי לחצי מבוי החיצונה דאלו יש לחי אוסר הא גופה קמ"ל דבאין לחי אין אוסר חצי החיצונה על חצי הפנימית. דלכאורה התוס' הכי סבירא להו דבכל ענין אוסרין מדמוקמיה באין בתים וחצירות בחצונה דהוא דוחק כמו שכתב הרא"ש והרמב"ן בליקוטים ש"מ דסבירא להו דאם יש בתים בחצי החיצונה בכל ענין אוסר אע"פי שאין בראשו לחי או קורה וא"כ צריך להשמיע לן כסברת הרמב"ן ולא כתוספות וצ"ע. ועיין בהגהות סמ"ק דף קמ"ט שכת' דתירץ התוס' דחוק דמדקאמר דילמא אתי לאשתמושי בכולה ש"מ דאיכא דיורין בחצי החיצונה ועליהם יש לגזור דלמא אתי לאשתמושי וא"כ קשה מאי הקשה המקשן וצריך לומר דהוה סבר דאין דיורין בחיצונה וזה חידש לו התרצן דיש דיוריך וכיון דהמקשן הוה סבר דלא יש דיורין. ושפיר מקשה פשיטא והתרצן באמת הי' יוכל לתרץ דאשמעינן כסברת הרמב"ן ולא כתוספות אלא דבלאו הכי משני שפיר.
רש"י יש לו דאין לו לא איצטריך לאשמעינן. לכאורה שפת יתר הוא וכתב בחסדי דוד דכוונת רש"י לדיוקא דמדלא אמר תני אלא אימא שמע מינה דלאו להגיה בא אלא לפרש דלהא לא איצטריך אלא כי איצטריך לדיוקא דבחציו מיהו שרי דלא גזרו ופשוט הוא: