יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יד.
אתניה רחבה ובריאה. רבינו יונתן פירש במשנה טעמא דרבי יהודה דאמר רחבה אע"פ שאינו בריאה משום דסבר קורה משום מחיצה. ולפי זה אפשר לומר דזה הוא טעמא דרב דאמר אתניה רחבה ובריאה (לפירש רשב"ם דאין כאן מחלוקת) משום דרב לשיטתו דלעיל דרבי יהודה מפתח אולם גמר מעתה אין לנו טעם לומר שרבי יהודה לא מצריך בריאה. אמנם לדידן דטעמא דרבי יהודה קורה משום מחיצה כמו שכתב רבינו יונתן לעיל אם כן שפיר קאמר רבי יהודה לטעמיה דידיה רחבה אף על פי שאינה בריאה:
עקומה רואין אותה כאלו היא פשוטה. הרא"ש כתב דהך דינא דעקומה ועגולה אליבא דכולי עלמא היא ולא אליבא דרבי יהודה לבד. והביא ראיה מדקאמר פשיטא ובספר אבן העוזר הרבה להשיב על זה וכתב וקשה לי דאם כן למה בעגולה פריך הא תו למה לי ולא פריך נמי פשיטא ואני תמה עליו איך לא ראה סוף דברי הרא"ש שביאר זה בעצמו וזה לשונו ואעגולה פריך הא תו למה לי דפשיטא הוה כמו עקומה עד כאן וכוונתו דהך הא תו למה לי הוה כמו פשיטא דכיון דאמר על עקומה פשיטא אמר על עגולה הא תו למה לי דהוה נמי כמו פשיטא:
עוד הביא ראיה מירושלמי דמביא פלוגתא על עקומה אם הוא כר"י או כרבנן ועל עגולה קאמר סתם דרבי יהודה היא שמע מיניה דבזה אין חולק. ונראה לי דבוודאי הא דאמר בירושלמי דעגולה כרבי יהודה היינו להך מאן דאמר דעקומה נמי כר' יהודה אבל למאן דאמר עקומה אפילו כרבנן פשיטא דעגולה נמי כרבנן דאם לא כן אין סדר למשנתינו כלל דתחלה תני היתה של קש דהוה כרבי יהודה והדר תני היתה עקומה דהוה ככולי עלמא ותו תני עגולה דהוה כרבי יהודה בוודאי אין זו דרך המשנה והוה ליה למיתני עגולה קודם עקומה ושפיר הוה מצינו למימר דכרבי יהודה אתיא אבל מדתני בתר עקומה דהוה ככולי עלמא להך מאן דאמר בוודאי דעגולה נמי ככולי עלמא. וגם שאר דבריו של בעל האבן העוזר מגומגמין ולא ירדתי לסוף דעתו:
כל שיש בהקיפו ג' טפחים. מקום שמואל שער התירוצים:
מה"מ אמר רבי יוחנן אמר קרא. הרא"ש בתשובה כלל ב' סוף סימן י"ט. מהר"ם איסרלש בתשובה סימן ק"ז: