אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יב.

דף יא:

לא נחלקו על מבוי שהיא פחותה מד' אמות. עיין זרע אמת בארוכה בחדושים סימן ג':

וכ"ת ד' מכאן וד' מכאן והתני' כו'. לולי הני תרתי דר' יוחנן מכל אחד לבד לא קשה מהך ברייתא דאדא בר אבימי דאי משום הא דאמר חצר ניתרת בשני פסין הוה אמינא בפסין שכל אחד מהם ג' ואי משום הך דרבי יוחנן דאמר פסי חצר צריכין שיהי' בהן ארבע הוה אמינא דחד פס קאמר שצריך שיהי' ד' ואפסין דעלמא קאי אבל בשני פסין צריך שיהי' בהן ג' אבל השתא דבחד מימרא אמר צריכין שני פסין משמע דבחד פס לא ניתר כלל ובמימרא השנייה אמר דפס צריך שיהי' ארבע ובע"כ כוונתו לשני פסין שכל אחד צריך שיהי' בהן ד' א"כ קשיא הך ברייתא דאדא בר אבימי ומתרץ דאין כוונת רבי יוחנן במה שאמר שני פסין לשלול דפס אחד לא מהני כלל אלא כוונתו אס בא לעשות פסי משהוין צריך שני פסין אבל אם עושה פס ד' בחד סגי:

בשתי רוחות משהו לכאן. עיין לעיל יו"ד ד"ה שתי טפחים:

רשי' ד"ה אלא אם כן עשה מחיצה לגדור פרצת כותל החצר עד עשר. כלומר שגדרו הפרצה עד שלא נשאר בפרצה עשר ודע דברי"ף גריס אלא אם כן עשו מחיצה ואפילו לנוסח דידן דגרסינן אם יש בע"כ צריך לפרש לפרושו שעשו מחיצה וכמו שפירש רשי' דליכא לפרש שנשאר עשר דהא קאמר בד"א שפרצתו יותר מעשר ואם הפירוש שנשאר עשר כלומר שלא נפרץ עשר איך קאמר בד"א שפרצתו יותר מעשר ולפיכך צריך לפרש שהפרצה יותר מעשר ולפיכך קאמר שצריך לגדור הפרצה וקאמר בד"א שצריך לגדור הפרצה כמו כשהיא יותר מעשר ולפי זה דפירוש הברייתא שצריך לגדור בע"כ מיירי שנפרץ מע"ש דאלו בשבת אי אפשר לדעת התו' לקמן דף מ"ד דמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת ולפיכך כתבו התו' לפירש ריב"ן דמיירי שנפרץ מערב שבת כלומר דוודאי הברייתא מיירי בערב שבת כדמוכח לישנא דברייתא (דהרי בשבת אסור לגדור והברייתא אמר דיגדור) ולא חידש ריב"ן רק דאע"ג דמיירי שנפרץ מערב שבת מ"מ המים לא באו רק בשבת ולפיכך אני תמה על מהרש"א שהקשה דלוקמיה בשבת וליכא גידודי מלבד מה שתמה בספר קיקיון דיונה ובקרבן נתנאל מסוגיא דלקמן דהא מלישנא דבריית' מוכח דמיירי בערב שבת כאשר כתבתי וגם על בעל קיקיון דיונה וקרבן נתנאל אני תמה דמה תירצו לקושית מהרש"א דנהי דצריך לאוקמיה בדאית ליה גידודי. מ"מ למה כתב ריב"ן דמיירי בנפרץ בערב שבת לוקמיה בשבת ואית ליה גידודי אלא וודאי כמ"ש דלענין זה לא חידש ריב"א כלום רק דמיירי שהמים באים בשבת משום דהוי אמינא כיון דמיירי שנפרץ מערב שבת גם המים באו מע"ש:

תוס' ד"ה ורב נחמן אמר וכו' דהא סבר כר' אליעזר. כתבו כן לשיטתם משום דלשיטת רשי' דוקא רבנן הוא דמתירין בפס אחד של ד' ושני פסין של שני משהוין אבל רבי אינו מתיר אלא בשני פסין של ג' וא"כ רב נחמן דאמר לקמן דמותר בפס ד' בע"כ דלא כרבי סבירא ליה אלא כרבנן ואם כן מש"ה לא יוכל לומר כאן הלכה כר' דאדרבא הא ס"ל הלכה כרבנן ולפיכך אמר הלכה כרבי אליעזר וסבירא ליה דר"א סבר כרבנן בשני פסין משהו. וה"ה פס אחד של ד' אבל לשיטתם דרבנן אפילו בפס אחד משהו מתירין א"כ בע"כ רב נחמן לקמן כר' סבירא ליה והוכיחו זה שאי אפשר לפרש כשיטת רשי' וכמ"ש דרב נחמן לא פסק כרבי דהא רב קאמר ומודים חכמים לר"א וקאמר דחכמים היינו רבי אלמא רבי ור' אליעזר בחדא שיטתא קיימי ועלה קאמר רב נחמן דהלכה כרבי אליעזר שמע מינה דכוונתו לומר דהלכה כר' (מיהו לשיטת רשי' אין זה הכרע וכמו שכתב הריטב"א) והשתא דבע"כ מוכח דבאמת רב נחמן פסק כרבי ודלא כרשי' צריך באמת לתרץ למה לא קאמר הלכה כרבי דהוה ניחא טפי לזה קאמרו דניחא ליה למנקט רי"א. וכתבו עוד דניהי דבע"כ צריך לומר דרב נחמן סבירא ליה הלכה כרבי מ"מ דילמא דוקא בחצר שארכו יותר על רחבו קאמר אבל במרובע סגי בפס ד' כתבו דזה ליתא דהא קאמר לקמן דבארכו יותר על רחבו ניתר בלחי וקורה:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה