אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יא.

דף י:

אתניה צריך למעט. עיין לקמן י"ד ד"ה אתנייה:

חצר שרובו פחחים. מרכבת המשנה ח"ב פ"ד דסוכה הי"ב:

לימא מסייע ליה דפנות הללו אף על גב דיש לומר דהברייתא מיירי ביתר מעשר מיהו רב יוסף לשיטתו דרב ביותר מעשר אפילו עומד מרובה על הפרוץ לא מהני צריך לומר דהברייתא מיירי בפתחים פחות מעשרה ורב כהנא דדחי בפיתחא שמאי דליכא צורת הפתח הא איכא צורת הפתח מותר אפילו בפרוץ מרובה על העומד להך ברייתא אי הברייתא סבירא ליה כרב דוקא פחות מעשרה מיירי ואי הברייתא לא סבירא ליה כרב מיירי אפילו ביותר מעשרה מיהו להרמב"ם אפשר דאפילו אי הברייתא לא ס"ל כרב מיירי דוקא בפחות מעשרה ולכך הוצרך רב כהנא לאוקמיה בפיתחא שמאי אבל אי הברייתא הוה מייירי [כך בדפוס; וצ"ל מיירי] ביתר מעשר לא צריך לאוקמיה בפיתחא שמאי דאפילו בצורת הפתח ממש אי הוי פרוץ מרובה על העומד אסור:

ודע שהרב המגיד הבין מדברי הרמב"ם שאפילו מצד אחד פרוץ מרובה על העומד אסור ולא מהני צורת הפתח ולפיכך כתב ויש צורת הפתח מועילה אפילו בפרוץ מרובה וזה ברוח ג' של מבוי כו' ולא הזכיר רבינו בכאן אלא המחיצה שמעצמה בלא חברותיה היא מחיצה ע"ש כלומר דלא הזכיר הרמב"ם שם אלא מחיצה גמורה שאפילו היא לבדה עומדת ואין סביבותיה כלום נקראת מחיצה אבל צורת הפתח בעצמה לאו מחיצה היא אלא על ידי שאר המחיצות שסביבותיה ולכאורה צריך עיון דהא גבי כלאים צורת הפתח לבד הוי מחיצה אלא שראיתי להרמב"ם בפ"ז מהלכות כלאים לא הזכיר כלל דינא דצורת הפתח ומשמע דסבירא ליה דלא מהני אפילו לכלאים וצ"ע ליישב שמעתא דהכ' דמשמע דאין חילוק וכדברי הרב המגיד אפשר לתרץ קושיות התוספות ומדברי הלחם משנה לעיל פרק ט"ו גבי לשון ים נמי נראה דסבירא ליה כהרב המגיד ובמרכבת המשנה כתב על הרב המגיד דלא דק דכוונת הרמב"ם על כל הד' מחיצות ולא ידעתי מנין לו ועיין בהלכות סוכה פ"ד דגם שם כתב הרב המגיד כן ועיין שס בלחם משנה ועיין בספר ראשון לציון דף נ' ודף נ"ו:

צורת הפתח שעשאו מן הצד. עיין זבחים נ"ט ד"ה ואומר קלעים:

תוספות ד"ה איפכא מאי וקשיא לר"ת. עיין בתוספות שבת סימן שס"ג ס"ק יו"ד מה שכתב בשם הרב תבואות שור וכלל דבריהם אני רואה שדעתם מדלא כתבו התוספות לתרץ באנפא אחרינא מוכח דאין חילוק בין צורת הפתח ללחי אלא במפולש ורחב מעשר הא לכל שאר הדינים שוים הם וכל שפסול בלחי פסול בצורת הפתח יע"ש ובאמת אין זו הכרח דהתוספות לא נקטו בתרוצם אלא מה שמפורש במשנ' דהיינו רחב מעשר או מה שמפורש בברייתא דלעיל דהיינו מפולש אבל אפשר שיש שאר חילוקים ביניהם ואין צריך לצורת הפתח כל דיני לחי דלחי גם כן משום היכרא וצורת הפתח מחיצה גמורה כמו שכתבו התוספות לקמן ולחי המושך בד' אמות פסול ובוודאי אם משך צורת הפתח ד' אמות אינו פסול דמהיכי תיתי לפסול ולא שייך נמי תירץ התוספות דלעיל דהיכר קצת בעינן דמנל"ן דבצורת הפתח צריך היכר קצת ולסברת התוספות דלעיל דבנשאר מן הכותל צריך פס טפח בוודאי בצורת הפתח פס כל שהוא מהני גם נדחק בתוספות שבת למה ר"ת לא תירץ בעצמו תירץ התוספות ונשאר לו בקושיא הרי הריטב"א כתב שר"ת בעצמו תירץ כן ולענין צורת הפתח דגבוה ג' מן הארץ פשיטא דפסול כמו מחיצה עצמו וכן כתב בתרומת הדשן סימן ע"ד הובא בב"י דאם נמחק הטיט המחוי יותר מג' טפחים למעלה מן הקרקע פסול ותמה אני שלא הביאו בתוספות שבת:

תוס' ד"ה חצר שרובה פתחים וחלונות קשה וכו' בספר קקיון דיונה נתקשה טובה [כ"ה בדפוס; ונראה דצ"ל טובא] בדברי התוספות ולעניות דעתי דבריהם פשוטים דקשיא להו היכא דהיה רוחב מעשרים ועשה חומה לזו הרוחב ונפרצה בו פרצות הרבה פחות מעשר באופן דהפרוץ מרובה על העומד לא תהני ליה צורת הפתח אבל לא שכוונתם על עשרה לבד מקום הלחי או הקורה דזה וודאי אי אפשר לומר גם מה שהקשה על התוספות דלמה קאמרי דפתחיס בד' רוחות לא עבדו אינשי והא לעיל כתבו בקרן זויות דעם צורת הפתח עבדי וגם זו לא קשיא דבשלמא בקרן זויות הטעם דלא עבדי אינשי פתח לפי שמתקלקל אבל אם עושה צורת הפתח אינו מתקלקל אבל בד' רוחות אין הטעם דלא עבדי פתחים מפני שמתקלקל אלא שאין דרך לעשות כן וכמו שעד עכשיו אין נוהגין כן לכמה טעמים הלכך אפילו עם צורת הפתח לא עבדי ותו דהרי התם באמת פרצה היא אלא שאנו נחשבהו לפתח ובקרן זויות דלא רגיל כל כך לעשות פתח אנו רואין אותו כפרצה עד שיעשה צורת הפתח אבל בארבע רוחות דכאן הרי באמת פתחים נינהו אלא אנן לא נחשבם לפתחים אפילו עם צורת הפתח:

תוס' ד"ה אלימא בעשר כו' דילמא סבר כנהרדעא היה להם לומר כשמואל דפסק כחנניא דכאן מפולש הוא אלא דרצו להוכיח דמפולש אפילו בעשר צריך דלתות וזה הוכיחו מנהרדעא דאי לשמואל מפולש בעשר לא צריך דלתות א"כ האי מבוי עקום דאצרכוה דלתות בעל כרחך ביתר מעשר הוה וא"כ לא הוה צריך למימר חומרא דרב דהא מבוי עקום ביותר מעשר גם שמואל מודה דהוי כמפולש וצריך לומר דכתבו כן לפירוש ר"י ולחד פירש רשי' דלאידך פירושא דרשי' יותר מעשר נמי לא הוי כמפולש אלא דלא מהני ביה לחי וכמ"ש לעיל ועיין מה שכתב מהרש"א. ואפשר לומר דניהי דלרב פירושו דת"ק הוא שעושה צורת הפתח עד עשר ואז לא מהני צורת הפתח אלא יסתום עד שיעור פתח ויעשה צורת הפתח ולחנניא בעי דלתות לשמואל דלא סבר כרב. מיהו דוקא למעלה מעשר בעי דלתות לחנניא אבל בעשר אפי' לחנניא סגי בצורת הפתח אלא דלפי זה לא נפקא לן מידיבפלוגתא דרב ושמואל דאי בעשר גם לשמואל מהני צורת הפתח. וביותר מעשר גם לרב לא סגי בצורת הפתח אלא או יסתום או יעשה דלתות:

בא"ד מדמייתי מרבי יוחנן דאיירי בבקעה אף על גב דיש לומר דצד אחד של השדה היה סמוך לרשות הרבים מכל מקום לא מסתבר להו למימר דרשות הרבים היה משני צדדים. מיהו הרא"ש גריס ונעץ ד' קונדסין בארץ ולפי זה אפשר לומר דהוה בחצר ולפי תרוצם שכתבו לקמן דבשיירא אין להתיר כמו בחצר שמוקף לדירה צריך לומר דהכא דבעי למשרי לענין שבת שג"כ הי' בחצר שמוקף לדירה:

בא"ד וריצב"א מפרש דהכא לא מיירי. כלומר דהא דקאמר כך התירו לענין שבת לא כזה ממש אלא הכי קאמר דלענין שבת אלו הי' כאן שתי מחיצות גמורו' ורק הוי מפולש הוה הדין כך כמו השתא בד' מחיצות כזה לכלאים דלשבת שתים מחיצות גמורות ושתים בצורת הפתח שפיר הוי הנדון ככלאים בד' מחיצות בצורת הפתח דלכלאים לא איכפת לן בד' מחיצות ויש לומר לתירץ הריצב"א הא דקמשני לעולם מן הצד כלומר אבל על גבו מהני לר"י גם לשבת בשתי מחיצות מפולשות אבל בד' מחיצות מפולשות לא מהני כלל לענין שבת וכדרב יוסף דהא הריצב"א לתרץ קושיות התוס' בא דאמאי לא עשה צורת הפתח לפסי ביראות אבל לתירץ השר מקוצי וודאי כדדחי לא מן הצד בע"ג וודאי מהני אפילו בד' מחיצות ועדיין הקושיא במקומה למה לא עשה צורת הפתח לפסי ביראות ולתירץ הראשון שבתו [כ"ה בדפוס, ולא ברור] הא דהוצרך הגמרא לומר אי בעשר כו' ולמה באמת לא מפרש אפילו בעשר ולא לדחות דרב יוסף ואפילו הכי מוכח דרבי יוחנן סבירא ליה כרב דהא עיקר דברי רב יוסף מדרב הם וכתירץ השר מקוצי וצריך לומר דסבירא ליה להתוספות דאפשר לומר דאפילו אם פרוץ מרובה רק בעשר לא מהני צור' הפתח אין ראי' מזה דיותר מיוד לא תהני צורת הפתח בעומד מרובה דבשלמא בפרוץ מרובה אין דרך לעשות פתחים בד' רוחות וכמ"ש התוס' לעיל אבל חד פתח ביותר מעשר רגילין לעשות אלא וודאי דס"ל דנדחי דברי רב יוסף ומשום פרוץ מרובה אין פסלות כלל בצורת הפתח:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה