אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף טו:

דף טו.

איתמר פרוץ כעומד עיין בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן ע"ד ולא הבנתי דבריו מה שתירץ לקושיו' רבינו יונתן הוא תירץ התוספות גם נראה מדבריו שהוא סובר דכל בדרבנן פרוץ כעומד מותר אפי' אליבא דרב הונא בריה דרב יהושע וזה לא יצדק לדברו התוספות דסברי דאפשר לצמצם ואם כן פרוץ כעומד אסור אפילו בדרבנן רק היכא דטריח לן לצמצם וכמ"ש התוספות לעיל ולפירוש הר"ר שמעי' שכתבו התוספות לעיל וודאי לרב הונא בריה דרבי יהושע אפילו בדרבנן אסור כיון דאיכא צדדים לאיסור יותר מלהתיר דאלו ידעינן בוודאי דפרוץ כעומד אסור דהכי אמר רחמנא גדור רובא גם מה שכתב דכלאים שהוא מדברי סופרים גם רב הונא בריה דרב יהושע מודה. אמת שכלאים בחוצה לארץ מדרבנן הוא אבל בארץ ישראל מן התורה אסור ובוודאי דוחק גדול לומר דהמשנה מיירי בחוצה לארץ וכן כתב רבינו יונתן לעיל וזה לשונו הא קיימ"ל דפרוץ כעומד אפילו מדאורייתא מותר במחיצת כלאים עד כאן לשונו הרי דסבירא ליה דמחיצת כלאים דאורייתא. ולעיקר הקושיא של הרב רמ"ע עיין בתי"ט שתירצה כמו שתירץ הגמרא לקמן הברייתא ובאמת צריך עיון למה הביא הגמרא הברייתא ולא דקדק מן המשנה שהרי כל מה שדקדק מן הברייתא הי' יכול לדקדק מן המשנה ואפשר משום קושיות לערבינהו וליתנינהו ועדיין צ"ע. ועיין מרכבת המשנה ח"ב פ"ד דסוכה הי"ב. ועיין סוכה ז' ד"ה שהשבת:

הכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובה. ע"ל י"ז ד"ה עושין ארבע:

תוספות ד"ה ע"מ שלא תלכי לבית אביך שער המלך ח"ב צ"ז ע"ד. ועיין מ"ש במסכת גיטין:

תוספות ד"ה פרוץ כעומד אמאי איצטריך למעוטי מספיקא הייתי אוסר. משמע דסבירא ליה דספיקא דאורייתא מן התורה אסור ומשום הכי לא צריך קרא למעט ועיין במה"רי טראני חי"ד בתחלתו שתפס במושלם שדעת התוספות דרק מדרבנן אסור וכן דעת הפר"ח ועיין מה שכתבתי בפרק ר"א דמילה גבי ולא ספק דוחה שבת ואפשר לומר הכא כיון שבשעת צאתו לאויר העולם היה לו חזקת איסור מחוסר זמן ואף שהתוספות בחולין ויבמות כתבו דזה לא מקרי חזקת איסור היינו אם אחר כך הי' לו חזקת היתר אבל כאן אפילו אחר ז' לא הי' לו על כל פני' חזקת היתר אלא שמהר"י טראני סבירא ליה דחזקת קטנות לא מקרי חזקה קשה עליו מדברי התוספות דהכי ויש לתרץ בנקל ואין כאן המקום להאריך בזה:

תוספות ד"ה רש"י גריס. עיין בריטב"א וכפי מה שהוא מפרש דברי רש"י ל"ק מידי וכן נראה שהי' לתוספות נוסחא אחרת ברש"י:

באותו הדיבור ובפ"ק דסוכה תנן גבי העושה סוכתו תחת האילן עיין בסוכה מה שכתב מהרש"ל ומהרש"א שם ומה שכתב מהר"ם לובלין כאן ובאמת רש"י לא כתב כאן כלל הטעם דביטול ברוב ולכן נראה דהתוספוח קשיא להו מה שהקשו לפי פרושם בגמרא דניהי דסכך הכשר הוה יותר מהפסול הא על כל פנים לא הוי יותר מהאויר והפסול ואם כן לא הוי הסכך כשר לבד צלתה מרובה מחמתו ובעי דוקא חיבוט כמ"ש בדף ט' בסוכה והרי הגמרא לא אמר אלא שיעדיף סכך הכשר על הפסול אבל לא אמר גם כן על האויר ולכן פירש רש"י דהגמרא בעצמה הקשה קושיא ז' ותירצה דבאמת נותן סכך כשר כל כך כדי שיהי' ממנו לבד צלתה מרובה מחמתה:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה