יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טו.
היכא דלא סמכינן עליה מאתמול. עיין קהלת יעקב דף כ"ה ע"ב וע"ג:
אלא במחיצות כולי עלמא לא פליגי ולפי זה צורת הפתח שנעשה מאליה מהני דצורת הפתח כמחיצה היא ובוודאי לא בעי היכר וכמו שכתב רבינו יונתן לעיל גבי צורת הפתח שאמרו אפילו דלת של קשין דצורת הפתח לא בעי היכר כלל וכך כתב בשו"ת שבות יעקב חלק ב' סימן ח' ומצאתי כתב על הגליון מכת"י הרב ר' יהודה מילר וזה לשונו אין לסמוך על סברא כזה לפסק נגד המ"מ והרשב"א דוודאי צורת הפתח לא הוי מחיצה ממש רק דהיכר משוי כמחיצה וצורת הפתח הוי היכר מה שאין כן בקורה מכותל לכותל לא הוי היכר כלל להתיר עד כאן לשונו ובוודאי שדברי רבינו יונתן מתנגדים לדברי הר"י מילר שהרי מוכח מדבריו דצורת הפתח לא הוי משום היכר דאלו היה משום היכר הי' צריכה להיות בריאה כדי להכיר שלקביעות נעשה שמה כמו קורה איברא בגוף הנדון של הרב שבות יעקב סברתו אינו מוכרחת דניהי דצורת הפתח לא בעי היכר והנעשה מאליה כשר מכל מקום היכא שאנו רואים שנעשה לסיבה אחרת כגון קורה הניתן לחזק הכתלים מגרע גרע מאלו נעשה בסתמא ואין לדקדק למה נקט הרשב"א קורה שעשאו לחיזוק לימא סתמא ה"ט משום דבלחי שייך שפיר שהועמד שם ממילא אבל בקורה מי יטריח להשים הקירה למעלה בלי שום טעם לכך הוצרך הרשב"א לומר שעשאו לחזק הכתלים:
ומטמא משום גולל. עיין ברכות י"ט ד"ה מדלגין שבת קנ"ב ד"ה עד שיסתם. סנהדרין מ"ז ד"ה עד שיסתם:
תוספות ד"ה אי הכי. יד מלאכי כלל תרמ"ה.
תוספות ד"ה תל ונקע כו'. וכתב מהרש"א לחד תרוצא דלהתוספות קושיות הגמרא בשלמא קמה לחיי דקמ"ל דלא גזרינן דלמא אתי לאשתמושי במחובר והקשה בספר מחזיק ברכה דף ע"ז בשם מחנה ראובן דהרי אף גם אם משתמש לית לן בה דהא כתב רש"י בשבת דף פ"ב דלא שייך שימוש במחובר אלא באילן או קנים אבל לא בירק וה"ה תבואה והוא דעת הג"א בפרק בכל מערבין ופסקה רמ"א בסימן של"ו ולפי פשוטו יש לומר דהכי נמי קאמר מהרש"א דקא משמע לן דלא גזרינן דאפילו ישתמש לית לן בה ואף על גב דלפי זה באילן דשייך איסור שימוש במחובר הוה אסור ובברייתא אחרת מתיר אפילו אילן יש לומר דהך ברייתא לא סבירא לן הכי דהא כל זה לפי הוה אמינא הוא קודם שמסיק דבמחיצות כולי עלמא לא פליגי וצריך לתרץ בלאו הכי שנוי דחיקא ואמר התרצן בשלמא קמה כלומר אפילו נסבול כל הדחוקים שאפשר בתל ונקע נשאר קשה אבל לפי מה שמתרץ דבמחיצות כולי עלמא לא פליגי אתי הכל שפיר כפשוטא שלא נטעו מתחילה ואתי לאשמעינן דאפילו ממילא שרי ומה שתירץ בספר מחזיק ברכה עיין באליה רבא סימן של"ו.