יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ד.
לאביי וודאי תנאי היא. עיין שו"ת רשב"א סימן שי"ו:
רש"י ד"ה וזה גב המזבח כו' ובמסכת מנחות. (לכאורא) [נדצ"ל לכאורה] דברי רש"י אלו מיותרים שאין כאן מקום לזה. ונראה לי דרש"י בא לבאר לפרושי דאלו מדות המזבח אלמטה קאי על יסוד וסובב וקרנות אם כן למה הוצרך לפרש וחיק האמה כי מתוך שאמר מדות המזבח ידענו דכל מידות המזבח כן היו בשלמא לפירוש הגה דואלה מידות המזבח אלמעלה קאי ולא על חיק האמה שפיר הוצרך לפרש יסוד וסובב וקרנות שהי' במדה אחת אבל לפירש רש"י קשה לכן בא רש"י לבאר דאף לפירושו ניחא כיון שלא הי' המדות שוות כי יסוד הי' בעליותו קטנה וסובב בכניסתו וקרנות בין בכניסתו בין ביציאתו לכך הוצרך לפרש כל השלשה. שוב בא לידי נחלה ליהושע וראיתי שכוונתי ת"ל לדעתו:
תוס' ד"ה גפן כו' וא"ת מכל מקום מאי נפקא מיניה. תוכן כוונתם הוא זה דתחילה פירשו דנפקא מיניה דרביעית יין מותר משל מים וצריך שיאכל עלין ולולבין יותר כדי שיפילו מן הכלי יין שימלא כלי שיחזיק רביעית ועל זה הקשו הא תינח אי לא הוי לן שיעור אחר לשער רביעית רק כלי שהוא אצבעים על אצבעים אז וודאי הוי נפקא מיניה שפיר שאמרה התורה לשער ביין כי כך המדה אבל כיון שיש לנו שיעור אחר שנוכל לשער בו רביעית דהיינו ביצה ומחצה וכוונת התורה לא היתה לשער בכלי המחזיק רביעית אלא בשיעור ביצה ומחצה ובשיעור זה של ביצה ומחצה לא נפקא לן מידי בין מים ליין דאם משימין העלין ולולבין ומפיל כמו שמפיל ביצה ומחצה ביין חייב ואם ישים העלין ולולבין במים ויפיל תה שמפיל ביצה ומחצה מן המים נמי חייב וודאי אלו באו הקבלה מן התורה לשער בכלי דוקא הי' מקום לומר שלא יתחייב עד שימלא הכלי יין אבל כיון דבא הקבלה לחייב כביצה ומחצה מה ענין כלי לכאן:
באותו דיבור ויש לומר דנ"מ. כוונתם ניהי דמשערין בביצה ומחצה הן ביין הן במים מכל מקום יש נפקא מיניה אם שם מה שמפיל ביצה ומחצה מן היין בכלי ומילא את הכלי באופן דידוע לנו עתה דכלי זה מחזיק רביעית אזי צריך אח"כ להשים עלין ולולבין בכוס יין דוקא ואם מפילין העלין ולולבין יין כמות זה הכלי שנתמלא ונמדד ממה שהפיל ביצה ומחצה מן היין חייב אבל אם שם העלין ולולבין במים והפילו מים עד שנתמלא זה הכלי בלא יותר אינו חייב דמים כיון שאינם נגדשים צריכים שיהי' יוחר מלמלאות זה הכלי שנתמלא ונמדד בביצה ומחצה מן היין הא אם מלאו המים את הכלי לבד ולא יותר אינו חייב דעדיין אינו רביעית דנחסר הגודש ומה שכתבו התוס' עד שיתמלא הכלי כו' כלומר שלא ישים עלין ולולבין עד שיתמלא הכלי לבד ולא יותר ויסבור שחייב וזה אינו דכדי שיהי' רביעית דהיינו כדי שיפילו העלין ולולבין במים מה שמפיל ביצה ומחצה במים צריך שיהי' מים יותר מאשר מחזיק זה הכלי ונמצא שאין כלי זה מחזיק רביעי' מים. ועיין מהרש"א ולא הבנתי דבריו שנראה שפירש זה שכתבו התו' ונמצא שאין הכלי כלומר בטעות יבין שאין זה רביעית. ובאמת הוה רביעית וצריך לומר לפי זה שתחלה שם העלין ולולבין ביין ומילא הכליואח"כ שם העלין ולולבין במים והוא תימא כיון שרואה שהמים יותר מאשר הי' בתחלה מהיכי תיתי יטעה שאין זה רביעית וקרוב הדבר שטעות סופר יש בדברי מהרש"א:
שם בסוף הדיבור שהוא שיעור גדול כו'. שיעור גדול על עלין ולולבין קאי דביין צריך שיהי' שיעור גדול מן עלין ולולבין וכן מה שכתבו בסוף שיעור מועט נמי על עלין ולולבין קאי דשיתחייב במים לא בעי שיאכל רק שיעור מועט מן עלין ולולבין: