אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ב:

דף ב.

מה להלן חמש ברוחב עשרים. מדברי רש"י נראה דאינו גורס אלא מה להלן חמש והוא כפי הגירסא דאגובה פריך אמנם לפי הפירוש שהסכים רש"י דארוחב פריך נראה דרש"י לא גריס ליה כלל אמנם התוספות יישבו הגירסא לפירש הרי"צבא:

עד ארבעים וחמשים אמה. עיין יומא כ"ג ד"ה שתים:

בשלמא לבר קפרא גוזמא. עיין הליכות עולם ויבין שמועה דף כ"ד:

תוס' ד"ה ואיבעית אימא כו' וא"ת מאי פריך שאני פתח החצר. כוונתם דאי אמרת דאגובה פריך וודאי לא קשיא הך קושיא דכ"ש הוא כיון דהוה ליה צורת הפתח ואפ"ה אינו נקרא פתח יותר מחמש גובה אבל השתא דסתרו זה הפירוש ומפרשים דארוחב פריך שפיר קשיא להו:

באותו דיבור ורב תני צריך למעט אע"ג (דיש לה) [צ"ל דאית ליה] צורת הפתח ולהכי נמי כי פריך בסמוך ור"י מפתחו של אולם וכו'. ולכאורה יש לדקדק דאיך יתרץ דשאני אולם דהוה ליה צורת הפתח דא"כ בגובה נמי ליכא למילף מניה. אמנם באמת עיקר קושיות התוספות על התרצן (ולא על המקשן דאפשר דבאמת הכי מקשה) דהא הך סברא דצורת הפתח מהני בגובה אינו מוכרחת כל כך דהגמר' מסופק בזה לולי שמצאנו כן להדיא בברייתא אם כן למה לו לתרצן לדחק ולומר דרבי יהודה פליג במתניתין מנ"ל דפליג כיון דהך דינא דצורת הפתח בגובה אינו מפורש במשנה מוטב שנאמר דרבי יהודה מחלק בצורת הפתח דברוחב מהני ובגובה לא מהני ולא פליג בסיפא אלא וודאי מוכרחים לומר דאליבא דרב קיימינן דלדידיה בלאו הכי אפי' לרבנן מוכרחים אנו לומר דצורת הפתח לא מהני:

באותו הדיבור ונראה לריצב"א כו' ואין נראה למקשה דפתח שער איקרי. הוצרכו לזה לפירוש ריצב"א משום דלאיבעית אימא כי כתיב בגובה הוא דכתיב הרי לא משני מידי דפשיטא קשיא דלתכשר בגובה חמש עשרה ורחב עשרים אלא וודאי כוונת התרצן כיון דהי' גובה כל כך מקרי פתח שער ולא פתח סתמא וא"כ עיקר התירוץ חסר מן הספר ולכן כתבו דוודאי המקשה ידע גם כן מהך דפתח שער אלא כיון שהיה נמוך כל כך לא הוה סבירא ליה דבשביל זה יהיה נקרא שער ואם כן לא הוצרך התרצן לפרש כיון דהמקשן גם כן הוה ידע זה ונראה שלזה נתכוון מהרש"א ועוד אפשר לומר שהוא כמו ראיה לפירש הריצב"א דלפירש רש"י קשיא מאי מקשה המקשה דמקרא דמייתי הא כתיב להדיא פתח שער החצר ואיך לא ידע המקשן התירוץ. אמנם לפי' הריצב"א ניחא כיון דהוה נמוך כל כך הוה סבור דבשביל זה לא מקרי שער:

תוספות ד"ה אמר אביי כו' וקשה. הקשה באבן העוזר דמאי קושיא דהא למסקנא מילתא דרב ליתא וע"כ הא דאמרו האמוראי לקמן הכי היינו למסקנא דלא כרב והניח בצ"ע. ועיין בריטב"א בתירץ השני שכתב כן דאביי הכי אליבא דרב מתרץ וליה לא סבירא ליה אלא כרב אחי דלקמן. אמנם נראה דהתוספות לא ניחא להו בזה כיון דאביי סתמא קאמר משמע דהכי סבירא ליה ולא אליבא דרב קאמר וגם נראה להם דוחק מה שתירץ הריטב"א בתירץ הראשון דאביי באמת חולק על מה שאמר רב אחי קמיה דרב יוסף ועיין שבת דף וי"ו ד"ה יתר על כן ששם כתבו דבאמת מדאורייתא לר"י מותר יותר מי"ג אמה ושליש. ואם כן זה דילפינן מאולם מדאורייתא שפיר יש לומר דכשר כמו אולם דנקרא פתח ועמ"ש בדף וי"ו:

תוס' ד"ה אלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח כו' דצורת הפתח לא היה אלא לנוי בעלמא. דבריהם מבוארים יותר בדברי הריטב"א כיון דבלאו הכי הי' צריכין להיות דלתות להיכל משום צניעות הי' צריכין גם כן לעשות צורת הפתח כדי שלא יהיה פרוץ למעלה. (ולפי זה לא שייך תירץ מהרש"א מה שתירץ לעיל בתוס' דאמלתרא נמי היה לנוי) ולפי זה באולם דלא היה לה דלתות כדתנן בפ"ב דמדות כל הפתחים שהיו שם הי' להם דלתות חוץ משל אולם א"כ ל"ל דצורת הפתח שלה הי' לנוי ומעתה אי צורת הפתח מהני בע"כ צריך לומר דפתח האולם מקרי פתח אף דלא מצינו שנקרא פתח מכל מקו' ממילא משתמע דעל ידי צורת הפתח הכל נעשה פתח. (אלא דלא מצינו למילף מאולם יותר מגובה כ' או רחב מעשר בלי צורת הפתח כיון דצורת הפתח שלו לא הי' לנוי') והכוונת התו' הי' לו לעשותו שוה לאולם כלומר דאם נאמר דצורת הפתח מהני לכל הי' להם בבנין המקדש לעשות פתח ההיכל שוה לאולם ואעפ"י כן הי' נקרא פתח מכח צורת הפתח אלא וודאי דצורת הפתח לא מהני ופתח האולם לא מקרי פתח אף עם צורת הפתח וא"כ לא הי' אפשר לעשות פתח ההיכל כמו האולם דא"כ לא הי' נקרא פתח והיכל בעי פתח וכן מבואר בספר תורת חיים דכוונת התו' דיעשה היכל שוה לאולם וכן מבואר בנחלה ליהושע ומדברי מהרש"א נראה שהבין בדברי התוס' דאמבוי קאי דלמה מהני צורת הפתח והי' לו דין אולם דלא מהני צורת הפתח להקרא פתח [לוח הטעות: וכן אמלתר' לא תהני למבוי דיהי' שוה בדינו לאולם דלא מקרי פתח] אף על ידי אמלתרא ודבריו תמוהים ואי אפשר להלום דבריו לא בלשון התוס' ולא בלשון הגמרא ואפשר נפל טעות סופר בדבריו:

כתב בנחלה ליהושע וא"ת אימא איפכא אחרי ששלמה עשה (פסח) [צ"ל פתח] האולם עשרים עם צורת הפתח כנראה שרחב כ' עם צורת הפתח מקרי פתח ונילף מניה ויש לומר דפתח האול' דרחב כ' היינו משום שהי' לו דלתות ננעלות ומהני משום דהוה מחיצה מעלייתא אבל פתח לא אקרי רק עד עשר אמות ולהודיע לנו זה שלמה המלך לא עשה פתח ההיכל יותר מעשר אפילו עם צורת הפתח עד כאן לשונו. והנה מה שכתב דאולם הי' לו דלתות ננעלות תמהני איך אישתמיטתיה ליה משנה דמידות שכתבתי לעיל דאולם לא הוה ליה דלתות כלל והקושיא אי לרב הא לא מהני צורת הפתח כלל ואי לפי האמת לרבנן מהני צורת הפתח אפילו רחב כמה ואפילו פרוץ מרובה על העומד חוץ להרמב"ם פרוץ מרובה על העומד פסול והמגן אברהם כתב דברוח ג' במבוי כשר. ועוד אכתוב מזה לקמן אי"ה במקומו:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה