יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ב.
חידושים למסכת זו בספר נחלה ליהושע
רבי יהודה אומר אין צריך. הקשה בנחלה ליהושע כיון דרבי יהודה פליג גם ברוחב למה לא ערבינהו מבוי שהוא גבוה כו' והרחב ימעט ר' יהודה אומר אין צריך ואפשר לומר דלהכי לא נקט פלוגתא דרבי יהודה ברוחב כיון דמסיק לקמן דרבי יהודה לא מכשיר אלא עד י"ג אמה ושליש מה שאינו כן בגובה מסיק דלרבי יהודה אין שיעור (כפי תחא) [נדצ"ל כפתחא] של מלכין ואי הוה מערב ותנא הוה אמינא דרבי יהודה מכשיר ברוחב כמו בגובה ובאמת זה ליתא:
וכי כתיב פתח אוהל מועד אהיכל הוא דכתיב. לפי מאי דמסיק לקמן דף י"א דצורות הפתח מהני נמי בגובה ליותר מ"ך אפילו נאמר דפתח אולם נמי מקרי פתח אין ללמוד ממנו לגבהה של מבוי דשאני התם שהיה לו צורת הפתח וגבי אולם לא שייך לומר לנוי כמו שאכתוב בסמוך אלא דרב הא דקאמר הכא הך טעמא והוא סבירא ליה דלא מהני צורת הפתח ברוחב ואם כן ה"ה בגובה ולפיכך הי' צריך לומר אהיכל הוא דכתיב אבל אי הוה קאי על אולם שפיר ילפינן מינה:
היכל ואולם קדושה אחת. עיין זבחים נ"ח ד"ה קדושת היכל:
מקדש אקרי משכן כו'. הרמב"ם בפ"א דבית הבחירה מנה למצות עשה בנין המקדש מפסוק ועשו לי מקדש וסמ"ג מפיק ליה מפסוק אחר וכתב הכ"מ שטעם הסמ"ג דלא רצה ללמוד מן ועשו לי מקדש דההוא קרא במשכן כתיב אמנם הרמב"ם יסבור דההוא קרא כולל למשכן שילה נוב וגבעון ובית עולמים והקשה בספר בני יעקב בהגהותיו על הרמב"ם בדף רל"ב ע"ב דאם כן איך מפיק מהכא דמשכן איקרי מקדש מדכתיב ועשו לי מקדש כיון דקרא בכלל איירי לכל המקדשים ולא ידענא מאי קושיא דהא על כל פנים משכן נמי נכלל בתוכו ואם כן שפיר מוכח דמשכן איקרי מקדש איברא מה שכתב הכסף משנה דיקא נמי דכתיב ועשו לי מקדש ולא כתיב ועשו לי משכן קשה הא צריך קרא דמשכן איקרי מקדש לכל הדברים הנוהגים במקדש כמו שכתבו התוספות כאן ואפשר דרמב"ם לא סבירא ציה כסברת התוספות אלא דממילא ידעינן ועיין בתוספות דשבועות דף ט"ז. ומה שאכתוב בסמוך בתוספות:
רש"י ד"ה מבוי כו' דמדאורייתא איתסר הוצאה לרה"ר בשבת. הך הוצאה שכתב רש"י כוונתו על טלטול ולטלטל ברשות הרבים הוצאה קרי ליה ותמצית כוונתו דמבוי זה בלא תיקון שרי לטלטל בתוכה דרשות היחיד גמורה היא ולא רשות הרבים כיון שאינה רחב ט"ז אמה ואינה מפולש אלא שחכמים הצריכו תיקון לטלטל בתוכה דלא ליתי לחלופי ברשות הרבים. ובנחלה ליהושע כתב בענין אחר:
רש"י ימעט ישפיל. כתב בנחלה ליהושע למה כתב רש"י ישפיל הלא יוכל להגביה הקרקע כדלקמן אלא כיון דרש"י אינו מפרש מבוי על אויר המבוי אלא על הקורה וכמו שכתב רש"י שהיא גבוה שהניח הקורה כו' לפיכך הוצרך לפרש ישפיל על הקורה וזה דוחק לדעתי דרש"י יפרש מבוי על הקורה ומה שכתב רש"י שהניח הקורה הוצרך לפרש כן דפסולה דגובה ך (קא) [נדצ"ל קאי] במבוי שהכשרו בקורה דאלו הכשרו בלחי לא מפסל בגובה וכן פירש הריטב"א דברי רש"י ומה שכתב כאן ישפיל חדא נקט וה"ה יגביה ועוד דנקל יותר להשפיל הקורה מלהגביה הקרקע:
תוס' ד"ה מבוי ולהכי פריך שפיר טפי בגמרא. עיין במהר"ם ואפשר לומר בכוונתם כיון דנקט בגמרא מ"ש גבי סוכה כו' ומ"ש גבי מבוי כיון דכאן (במסכ"ת) [כ"ה במקור, וצ"ל: במסכת] ערובין קאי איפכא הוי ליה למימר ע"ש גבי מבוי כו' ומ"ש גבי סוכה ואין לומר דאתנן התם קאי דהרי שם בסוכה נמי קאמר תנן התם דהיינו מתניתין דהכא ואף על פי כן קאמר מ"ש גבי סוכה תחלה והדר גבי מבוי. אמנם לפי דבריהם מבואר דתרתי מקשה חדא דהוה ליה לשנות חד לישנא ותו דבע"כ צריך לומר דרוצה לשנות כאן לישנא דמסכת סוכה דאם לא כן ליתני דינא דהכשר מבוי ברישא אם כן פשיטא דהוה ליה למתני כי התם מעתה שפיר דייקא בדבריהם דפריך שפיר טפי מאי שנא גבי סוכה כלומר דנקט תחלה מ"ש גבי סוכה והדר נקט גבי מבוי משום דהמקשן הוה ידע מההכרח שכתבו התוספות דרצה לשנות כאן כמו בסוכה ואפשר נמי לומר דזו עיקר קושיתו אבל דליתני גבי סוכה כמו כאן לא קשה כלל. ועיין מה שאכתוב בסמוך. שוב בא לידי נחלה ליהושע וראיתי שפירש בדרך הראשון כמו שכתבתי:
תוס' ד"ה סוכה דאורייתא כו' ולישנא דאיבעית אימא. וודאי דברי רש"י שכתב בד"ה תני פסולה ואף על גב דמהני ביה תקנתא הכי משמע דשפיר שייך בדאורייתא נמי תקנתא אלא כל כמה דלא מתקן לה שייך נמי לשון פסול וכיון דעיקר הקושיא היא דליהני גבי מבוי כמו גבי סוכה כמ"ש וודאי דלא הוצרך התרצן לתרץ אלא זה הקושיא למה לא נקט במבוי פסול אבל הוא דלא תני בסוכה תקנתא לא קשה כלל כיון דשני הלשונות יצדקו בחר התנא באיזה לשון שהי' ורק הא דאמר ואיבעית אימא בדאורייתא נמי תני תקנתא קשיא להו להתוספות דמשמע מזה דלתירץ הראשון גבי דאורייתא לא תני תקנתא כלל ורק האב"א חזית לן זה דאף בדאורייתא תני תקנתא ואם כן מוכח מזה בע"כ דאף על גב דסברת המקשן הוה דגבי סוכה שניהם יצדקו פסולה ותקנתא וכמ"ש אבל המתרץ הראשון ימאן בזה וסובר דגבי סוכה דוקא שייך פסולה ולא כרש"י ולכן הוצרכו לפרש דגבי סוכה לא שייך תקנתא. ובנחלה ליהושע כתב דלרש"י פסולה עדיף דאם לא כן אלא פסול ותקנתא שוים כיון דבמבוי אי אפשר למתני פסול הוה ליה למתני גבי סוכה נמי תקנתא ולפי מ"ש דמסוכה לא קשי' כלל אין זה הכרח. ועיין גט מקושר דף קל"ח:
באותו הדיבור והא דאמרינן וכו' נקט פסולה אגב סוכה דבתריה. כלומר זה ראיה לפרושם דלפרש"י כיון דלשני התרוצים שייך תקנתא בדאורייתא קשיא למה נקט גבי נר חנוכה פסול דלא שייך בדרבנן ואי משום סוכה דבתריה הוה ליה למימר ימעט כסוכה וכמבוי והוה נקט לישנא דשייך בין בדאורייתא בין בדרבנן אמנם לפרושם בתירץ ראשון לא שייך בדאורייתא תקנתא ניחא כיון דעכ"פ חד לשון לא יצדק לשניהם לדאורייתא ודרבנן בחר לו לשון פסול משום סוכה כדי שלא נטעי:
תוס' ד"ה דכתיב (על) [צ"ל אל] פתח אולם כו' פירש שלא הי' כתוב בשום מקום אולם הבית. עיין מהרש"א ומהר"ם והנראה לי בכוונתם משום שלא נטעי ונפרש דבאמת הכי קאמרו רבנן כיון דלא כתיב בשום מקום פתח האולם מהיכי תיתי נצרף הפסוקים ובאמת זו ליתא דגם רבנן מודו דמצרפין הפסוקים יחד כאילו כתיב במקום אחד כמו ונתן הכסף וקם לו וכמה פסוקי' שמביא הש"ס במקומות אחרים כמו שכתבו התו' כמה פעמים לזה מפרשים דטענת רבנן על רבי יהודה הוא זה דעיקר טעמא דרבי יהודה כיון דכתיב אולם הבית הרי חזינן דאולם נקרא בית ובמקום אחר מצינו פתח הבית אם כן מפרשין נמי אאולם דמקרי במקום אחר בית. אמנם רבנן יסברו דאולם לא נקרא מעולם בית אלא אולם הבית פירושו אולם של היכל הנקרא בית וכן פירש רד"ק א"כ גם פתח הבית פרושו של היכל וזהו שכתבו אי לא הוי כתיב אולם הבית הוה מצינו לפרש בית אאולם אבל כיון דמצינו אולם הבית הרי מוכח דאולם אינו קרוי בית ואם כן גם פתח לא קאי אאולם רק דבית פרושו היכל כי תיבת אולם פירשו יציע שלפני בית כמו שכתב בשרשים ומדברי הריטב"א גם כן נראה לי ביאור דיבור התו' כמו שכתבתי.
תוס' ד"ה אשכחן מקדש כו' ותירץ הר"ר נתנאל. והקשה מהרש"ל לפי זה מנלן דאין דוחין שבת ולא יכנס באבק במשכן ותרוצו דחוק ובנחלה ליהושע תירץ דוודאי כיון דמשכן איקרי מקדש ומקדש משכן כל היכא דכתיב חד ממילא נלמד האידך רק קושיות התוס' היתה על שלמים ששחטו דלא כתיב לא מקדש ולא משכן רק אוהל מועד איברא דהמעיין שם בשבועות יראה להדיא דאפילו היכא דכתיב מקדש ומשכן צריך לימוד על אחר כמו גבי טומאה יע"ש ואפשר דהתוס' סבירא להו הכא כמו שכתבו בשבועות דקים ליה להש"ס דאיכא יתור לזה. ועיין בריטב"א מה שנדפס שם בשם בעל של"ה והוא גם כן נכון. ועיין במהרש"ל ומהרש"א בשבועות:
תוספות ד"ה שלמים. עיין מקום שמואל סימן ס"ב. עיין יומא כ"ט ד"ה אלא: