יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נו:
בשכר הגפת דלתות. עיין יומא י"ח ע"א. ב"מ י"א ד"ה נתון ליהושע:
הנכנסין חולקין בצפון כדי שיראו שהם נכנסין וכתב רש"י דגמרא הוא. כתב רש"י כן דלא נפרש שנוסחת המשנה כן הוא והכל הוא פסקא ואפשר שבמקצת נוסחאות כן הי' לכן כתב רש"י דגמרא הוא:
ומשום ברתיה קנסינן ליה לדידי' אמר אביי כו' כאן לא שייך אוי לרשע ואוי לשכנו כדמתרץ אביי בסמוך משום דלא שייך אוי לרשע אלא כשהרשע בעצמו ג"כ נענש שהרי מבית המנוגע למד בת"כ שהביא רש"י והוא ג"כ משנה בפי"ב דנגעים מכאן אמרו אוי לרשע כו' שניהם חולצין שניהם קוצעין שניהם מביאים את האבנים אבל כשהרשע בעצמו אינו נענש לא שייך זה וכאן הבת עצמה לא נענשה לעניין עבודה: ועיין ביפה מראה שהשיג על הרמב"ם בפירש המשנה דכתב וחלונה סתומה היינו חלון שמניחים בו הבגדים והרי בירושלמי מבואר שהי' חלון ששם גונזין את הסכינים וכמו שפירש"י והרע"ב ולע"ד דהרמב"ם פירש הכי לפי שאע"פ שבבית החליפות הי' גונזין הסכינים מ"מ לא מצינו לשון חלונות אבל גבי בגדים מצינו שהי' חלונת שכן שנינו בפ"ה דתמיד וחלונות הי' שם וכתב עליהם תשמישי כלים וכתב הרמב"ם דהי' תשעים וששה דהיינו ארבע לכל משמר לד' בגדים עיין שם בפ"ח דכלי המקדש ובכ"מ ומה שכתב בפירוש המשנה עשרים וארבע חלונת נ"ל ט"ס אלא צ"ל כמ"ש בפ"ח דכלי המקדש תשעים ושש:
טוב לצדיק טוב לשכנו שנאמר אמרו צדיק כי טוב. בגמרא ישנה ליתא וגם רש"י לא גריס כן שהרי רש"י למד זה ממידה טובה מרובה ממידת פרעונת גם לכאורא אינו נלמוד מהך קרא ואפשר לפי מה שאמרו ביומא ל"ח אפילו בשביל צדיק אחד נברא העולם שנאמר אמרו לצדיק כי טוב וא"כ פרי מעלליהם יאכלו היינו אחרים אוכלים וכדאמרינן בברכות כל העולם כולו נזון בשביל חנינא בני וא"כ וודאי כל הקרוב קרוב לצדיק קודם להנות מטובו וליזון בזכותו ה' יתן חלקנו עמהם אכי"ר:
בריך רחמנא דסייען
סוף הספר