יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נו.
סוכה ואח"כ זמן רשי' כתב אם לא בירך שהחיינו בשעת עשיית סוכה. ולכאורה נראה דאם בירך זמן בשעת עשייה כ"ע מודה דזמן ואח"כ סוכ' וכן נראה שהבין בספר בית דוד דף קי"ח ע"ד והקשה כיון דטעמא דרב דחובת היום עדיפא א"כ לעולם סוכה קודם לזמן ובאמת אינני רואה הכרח כלל לזה מדברי רשי' דיש לפרש דרשי' סובר דאם בירך זמן בשעת עשיית הסוכה א"צ לברך שוב זמן כלל דהך זמן דסוכה פטר נמי את של רגל ועיין עוד שם בבית דוד בארוכה ובבתי כהונה בית אבות כ"ו ע"ד:
לאתוי' פר העלם דבר של צבור. עיין מה שכתבתי ביומא דף נ"ז לשיטת ריב"א בתוס' שם דפר העלם דבר אינו כשר אלא בכהן משוח ואפילו מרובה בגדים לא א"כ מאי שייכת יש למשמר בפר העלם דבר ובשער המלך ח"ג דף נ"ב ע"ג כתב כשם דהולכת איברים לכבש ביוה"כ אע"פ שכל העבודה כשר דוקא בכה"ג הי' כשר בכהן הדיוט כמ"ש הפר"ח ה"ה בפר העלם דבר לדעת הריב"א. והנה הפר"ח כתב כן כדי למצא ד' פייסות ביום הכפורים ולדעת הסוברים שגם ביוה"כ היו פייסות וזה דעת ריב"א כמ"ש התוספות ישנים ביומא דף י"ב אמנם הרמב"ן במלחמות בריש יומא אע"ג דגם הוא סובר דהיו ד' פייסות מ"מ סבר דהולכת איברים לכבש דוקא בכה"ג וכן בעלי הקרובו' לא כתבו מי מעלה אברים לכבש כמו שכתב הרמב"ן שם וא"כ קרוב הדבר שריב"א נמי סבר כן כבעל הקרובות ואזדא לה תירוצא של הרב שער המלך ואפשר לומר בדוחק לדעת ריב"א כיון שהת"כ שהביאו התוספות במגילה סובר דאפילו כהן הדיוט כשר (ועיין במשנה למלך) א"כ סוגיא זו מוקי למתניתין דהכא כת"כ אמנם ההכרח שהביא לריב"א דלא מפרש נמי המתניתין דמגילה כן עיין בשער יוסף דף ק' ק"א. ואין להקשות א"כ מאי הקשה ריב"א על הא דאמר רבי אליעזר ברבי יוסי אני ראיתי ברומי דילמא הוא נמי ס"ל כת"כ הא למעשה כיון דראב"י מעשה חזא א"כ דברי האומר דאינו כשר אלא בכהן משיח בטלים ח"ו לכן בא ריב"א ליישב דמעשה הזה שפיר אפשר לתרוצי אף למאן דסבר דאינו כשר אלא במשיח אמנם למה הגמרא דהכי הוכרח לומר דמתניתין מרבי פר העלם דבר דכן משמע בתוספתא דקתני חטאת הצבור ועולותיהם. ועיין מה שפירש בחסדי דוד:
והמתעכב נוטל שתים. מרכבת המשנה ח"ג פ"ד דתמידין הי"ג:
הנכנסין חולקין בצפון. עיין מנחות ע"ג ד"ה איש.