אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף נד:

דף נד.

מדחיא דחינן ליה. חקרי לב רל"ד:

הא רבנן הא אחרים. עיין סנהדרן י"ג ד"ה ור"י. ועיין בפסחים נ"א שהארכתי בזה מה דקשה מסוגיא זו דמוכח דר"י ור"ע תרוייהו סברי כאחרים ואלו שם לא נראה כן וכן בשבת פ"ו גבי פולטת ש"ז דמוכח דתרווייהו ס"ל כרבי יוסי דאמר בשבעה נתנה תורה ורבי יוסי לא סבר כאחרים כדאמר שם באותו סוגיא וכן בתחלת יומא אמר שם דר"ע סבר כרבי יוסי וכעת נ"ל קצת ע"ד שכתוב בחקרי לב דף רל"ה רל"ו דהא וודאי מדין תורה איקלע תרי שבתא בהדי הדדי וכאחרים רק מדרבנן הוא וכנראה דתקנת אחרונים היתה משום ירקא ומשום מתיא מדאמרינן בר"ה ידעין חברי בבלאה כמה טיבותא עבדי בהדייהו ופלוגתא דרבנן ואחרים הוא דוקא לזמנם אי רשאים לקבוע חסרים או יתירים לצורך או לאו אבל מודים רבנן דאע"ג דבזמנם תקנו דלא לקלע תרי שבתא לימים שעברו ובפרט בזמן שבהמ"ק לא הי' נוהגים כך ונמצא דמה דאמר בגמרא הא רבנן היינו בזמן שהי' נוהגים והא כאחרים. היינו בזמן שהי' נוהגים כאחרים אבל לעולם י"ל כולו רבנן היא דאם רוצים שרי לעבור ולחסר ולא מקלע את זה חזיתי להרב חקרי לב שהקשה על הא דאמרינן ואמר רבי זירא כי הוינא בבבל ה"א הא דתניא יוה"כ שחל דמאי איצטרך הגמרא להביא הך דרבי זירא דמשמע דמגופא דמתני' דחלבי שבת ל"ק והרי מגופא דמתני' קשיא ע"ש שהאריך. ולע"ד הדבר פשוט שחסר בגמרא ותו וכן צ"ל ותו האמר ר' זירא וכן העתיק הריטב"א ומקשה ממשנה ומר' זירא:

רש"י מדחא דחינן ליה ועבדינן לאלול מעובר היינו אם צריך לזה דלא הקדימו מקוד' לסדר החדשי' כדי שלא לעשות אלול מעובר הא אם צריך מעברינן ליה כדאיתא בר"ה א"כ ע"פ הרוב לא הי' מעברין לאלול כדאיתא בר"ה ועיין מ"ש שם בדף י"ח. ועיין בחקרי לב רל"ד:

רש"י מ"ט כו' משום ירקא ומשום מתיא והקשה בחקרי לב רל"ד דהא בר"ה שם מבואר דאי איקלע יוה"כ אחר השבת למ"ד משום ירקא לא דחינן כיון דלא צריך אלא לאורתא טרח ומייתי ואפשר לומר לפי ה"א שם לא הוה ידע נ"מ בין הנך תרי מ"ד והוה צ"ל הך סברא דטרח ומייתי אבל לפי מאי דמוקי פלוגתייהו שם בי"ט הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה לא צריכין לאדחוקי בהך סברא דטרח ומייתי וגבי יוה"כ נמי משום ירקא מעברינן להך מ"ד דסבר דלא אפשר בחמימי:

רש"י ואם הי' שנה מעוברת דקסבר חודש העיבור לעולם חסר עיין בערוכין ט' דמביא ברייתא דמוקי כאחרים ומוכח דסבר חודש העיבור מלא ועיין בחקרי לב רל"ד ונראה וודאי דלא מסתבר ליה לרש"י דאחרים ורבנן פליגי נמי בפלוגתא דרשב"ג ורבנן אי חדש העיבור מלא או חסר רק הנך ברייתא דהתם סברי כאחרים וגם סברי דחודש העיבור מלא אבל אחרים גופי' למה לן לאדחוקי דסברי דחודש העיבור מלא וכמו שפירש"י כאן כן פירש בשבת ובר"ה איברא דיש לדקדק למה אמרו אחרים אין בין ר"ה לר"ה ועצרת ולמה לא אמרו נמי בין פסח לפסח אלא וודאי צ"ל דבפסח אפשר להיות יותר מחמשה כגון בשנה מעוברת דעבדינן לחדש עיבור מלא אבל בין עצרת לעצרת אי אפשר להיות יותר מחמשה דבחודש מעובר עושין ניסן ואייר חסרים כמו דאיתא בערובין ולפ"ז צ"ל בע"כ דאחרים ס"ל דחדש העיבור מלא וצ"ע שם בסוגיא דשבת:

רש"י נתנין מחצי כבש ולמטה. משנה למלך פ"ד דתמידין ה"ו:

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה