יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נד.
רשי' הכי גרסינן לגבי מזבח למה לי דתקע לגירסא זו של רשי' הך שלש שאמר ראב"י על גבי המזבח היינו להקיף ערבה וכדתנן לעיל תקעו והריעו ותקעו ומעתה מקשה רבנן כיון דעיקר התקיעות הי' בשביל מילוי המים א"כ הי' לנו לעשות סי' והיכר שהוא בשביל המים ולא בשביל הערבה כי עתה יחשבו שהוא בשביל הערבה וא"ל יתקעו הנך לערבה והכי למילוי המים דיותר מי"ב לא גמירי וכיון דיותר לא גמירי תוקעין למעלה עשירית שהוא היכר שהוא בשביל המים. ומעתה הכי מקשה רבנן לגבי מזבח למה לי דתקע הא תקע למילוי המים כלומר בשביל מילוי המים הוא תוקע לא בשביל הערבה וא"כ אצל מזבח ל"ל ולגירסא השניה הך דעל גב המזבח לא הי' בשעת הערבה רק בשעת הולכת מים למזבח ולזה הוא מקשה הא תקע ליה בשעת ניסוך המים שהרי המים הי' מנסכים עם תמיד של שחר וכבר חשיב ט' לתמיד של שחר ובאמת לגירסת רשי' קושי' עצומה היא. והרמב"ם בפ"ז מכלי המקדש סבר כגירסא השניה שהוא כתב שלשה ע"ג המזבח בשעה שמנסכין המים וקשה עליו שהרי בסוף הלכו' לולב כתב דתוקעין לערבה תקיעה תרועה תקיעה וא"כ הוה נ"א ולא ראיתי המפרשים שהרגישו בזה ולשון ראשון של רשי' קשה דא"כ לעיל דף מ"ה הו"ל למימר מתניתין כראב"י וכמ"ש הריטב"א דמתניתן דהתם ראב"י:
תוס' ד"ה שייר ערב פסח. לחם יהודה פ"ב ע"א. חקרי לב קפ"ד: