אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף נ.

דף מט:

ואי מייתי במקודשת איפסל בלינה עיין ביומא פ"ט בתוספות ישנים ד"ה נעשה. מנחות נ"א ד"ה אפילו:

שמא יאמרו לדעת נתקדשה. משנה למלך פ"ג דפסולי המוקדשין ה"כ:

פרק חמישי

תוספות ד"ה שאינו דוחה אע"ג דחליל אינו אסור כו' שמחה יתירה באמת צריך להבין למי מקשה התוספות קושיא זו אם לרב יוסף לקמן או לרבי ירמי' בר אבא ונראה דהתוספות קצרו כאן בדבריהם וסמכו על מה שכתבו בסמוך בד"ה ורבנן וכוונתם כאן רק להקשות על המשנה דס"ל דחליל של בית השואבה אינו דוחה שבת וי"ט למה הא אין שבות במקדש ותירצו כיון דלא הוה רק משום שמחה כלומר ויש כאן הרבה כלי שיר וצריכין לתקן תדיר ולפיכך גזרו כיון שהוא רק לשמחה ואין צורך בו כלל הא בשיר של קרבן לא גזרו כיון שאין שם הרבה כלי זמרים כ"כ ולא חיישינן לתקון ועוד כיון דעבודה היא א"כ וודאי דחי. ושוב ראיתי בספר זרע אמת בחדושים סימן ט"ו שהקשה דברי התוספות דכאן למה שכתבו לקמן בד"ה ורבנן ותירץ דזה שכתבו כאן הוא למ"ד חשובה דליכא רמז בקרא ולקמן כתבו למ"ד שואבה דיש רמז בקרא והמעיין יראה הדוחק שיש בדבריו ולע"ד כמ"ש דבהצטרפות שני טעמים שיש שמחה יתירה וגם שכיח מחמת רוב כלי זמר גזרי ועיין בריטב"א. מיהו צ"ע לדברי התוספות דלקמן למ"ד עיקר שירה בפה למה שיר אינו דוחה שבת דשם לא שייך תירוץ התוספות לקמן וראיתי למהרש"א שכתב לקמן דבכל י"ב יום שהחליל מכה הי' שם רוב כלי שיר ונראה לכאורה מדברי מהרש"א דס"ל דלא הי' שיר בכלי אלא בי"ב יום והא וודאי אי אפשר לומר דמבואר הוא בערוכין דבכל יום הי' שיר בכלי וכ"פ הרמב"ם בהלכות כלי המקדש וכפי הנראה מפרק המוציא תפילין הי' דוחה בכל שבת וכ"כ הרב המגיד בסוף הלכות לולב הן אמת שמדברי הרמב"ם בפ"ג מהלכות כלי המקדש נראה דדוקא בי"ב יום שהחליל מכה דוחה שבת שהרי לא כתיב שם שום דבר שדוחה שבת רק מאלו הי"ב יום ואולי סבור מהרש"א דבאמת לדעת התוספות הי' בכל שבת דוחה רק בי"ב יום לפי שהיה שם הרבה כלי שיר גזרו.

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה