יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מ:
אין שביעית מתחללת. מלך שלם ח"ב ל' ע"ב
לבסוף מוכר את מטלטליו שנאמר וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך ואע"ג דכתיב נמי או קנה מיד עמיתך מ"מ מדלא כתיב איפכא וכי תקנה או תמכר ממכר ש"מ דאמוכר קאי ומשום עונש.
רש"י דלא שייך בפירות לתפוס קדושת הדמים לא הבנתי דברי רש"י דהא לא עסקינן שיתפסו הפירות קדושות הדמים אלא אדרבה שיתפסו הדמים קדושת הפירות ובאמת הי' נראה להגיה ברש"י דלא שייך בדמים לתפוס קדושת הפירות אבל ראיתי למהרש"ל בהגותיו שהגיה כן כמו שהוא לפנינו וצ"ע:
תוס' על חיים אין מתחללין כו' במעשר שני חוץ לירושלים כו' כתבו זה לאפוקי מבעל המאור דמוקי לה בתוך ירושלים מהכרח דמתניתין דמעשר שני ע"ש והראב"ד השיג עליו בתמים דעים דף ט' דליכא תנא בעולם דיאמר על חיים אין מתחללין דקרא כתיב וכוונתו דכתיב בבקר ובצאן ולדעת בעל המאור צ"ל דוודאי מן התורה שרי ורבנן הוא דאסרי והראב"ד סבר כסברת הט"ז דמה שהוא מפורש בתורה אין כח ביד חכמים לאסרו נמצא דבעל המאור להראב"ד מחולקין בסברת הט"ז והתוספות אע"ג דבעיקר פרושא סבירא להו כהראב"ד מ"מ בהא כבעל המאור ס"ל דלא כט"ז דיש כח ביד חכמי' לאסור דבר מפורש שהרי לא הביאו ראי' מן הכתוב רק מן המשנה ובע"כ צ"ל דס"ל דמן הפסוק אין ראיי' די"ל דרבנן גזרו אע"פ שהוא מפורש וכן הביא ראי' זו בשער המלך ח"א דף ב' ע"ד מן התוספות ועכ"פ לפי דעתו דהתוספות לא הביאו ראי' מן הכתוב משום דלא ס"ל כט"ז א"כ בע"כ הראב"ד שהביא ראי' מן הכתוב ס"ל כהט"ז. אמנם י"ל דמן הכתוב אין ראי' כלל דהרי איכא לאוקמי' בשחוטין ואע"ג דעיקר המצוה היא בזבחי שלמים וא"כ בע"כ צריכין להיות חיין עכ"פ אינו מפורש בכתוב וא"כ גזירות חכמים אינו סותר הכתוב אבל מה שמפורש בכתוב להדיא אפשר לומר כסברת הט"ז: