יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מ.
שאני התם דאמר קרא לכם וכו'. יצאו עצים ופירש"י אבל לולב עיקרו לכבד את הבית והוה כלאכיל' וא"כ לפי דברי רשי' שביעית נוהגת בו אמנם הרע"ב כתב במשנה דדמי לולב יוכל ליתן לו דעץ בעלמא הוא והוא כדברי הרמב"ם בפירוש המשנה גם הרמב"ם בחיבורו לא הביא ההיא דלולב בת ששית שנכנס לשביעית וכפי הנראה מדברי הרדב"ז בספר יקר תפארת דהרמב"ם לשיטתו דפירש שימור שדרך לשמרו ומופקר שאין דרך לשמרו וא"כ לולב אין דרך לשמרו ולהכי אין שביעית נוהגת בו אמנם רשי' לשיטתי' במופקר ושמור ולפיכך כתב דקדושת שביעית נוהגת בו ולא ידעתי איך יתיישב לפי דעתו שיטת הגמרא דהרי מוכח בגמרא דלולב שביעית נוהגת בו וגם למאי דהוה ס"ד דלולב אין שביעית נוהגת בו היינו מטעם דעץ בעלמא וכדאמר להדיא בגמרא אמאי עצים בעלמא הוא ועצים אין בהם משום קדושת שביעית ותו דהרמב"ם בפירוש המשנה כתב הטעם משום עץ ולא משום הפקר ולכן נראה דהרמבם מפרש וגרס כהנך דגרסי ועצים תנאי היא ובבא קמא גרסינן אמר רב כהנא וסבר הרמב"ם דרב כהנא חולק על רבא וסבר דאפילו עצים דמשחן בטלי לגבי שאר עצים וא"כ ה"ה לולב והתוספות בב"ק סתרו זה דעצים דמשחן בטלי בשאר עצים דהא משמע כאן דלולב נוהג בו שביעת ואינו בטל אמנם הרמב"ם סובר דזה הוא מה שרוצה רב כהנא לתרץ דאין צריך לדחק ולוקמיה בבת ששית שנכנס לשביעית דלעולם אין בלולב קדושת שביעית כמו בעצים דמשחן ופסק הרמב"ם כרב כהנא משום דלדידי' אתיא מתניתין כפשוטו ולא צריכין לדחוקי במתני' ובהכי אתי נמי שפיר דברי הר"ן שכתב במתניתין ב' פרושים בלולב בת ששית שנכנס לשביעית או משום דאין בעצים קדושת שביעית ונתקשה בכפות תמרים ולפי דרכו כתב דהר"ן מספקא לי' בפירוש הגמרא והא וודאי אחר המחילה רבה לא ניתן לאמור אמנם לפי מה שכתבתי מבואר דב' הפרושים הם ב' תרוצים שבגמרא של רבא ושל רב כהנא ולפי שהוא דבר שאינו נוהג בינינו לא הכריע לפסק הלכה וכתב ב' הפרושים.
והאיכא עצים דמשחן. עיין פסחים כ"ז ד"ה מכלל
רש"י ד"ה טעמא דלולב בת ששית. מלך שלם ח"ב ל' ע"ב.