יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לו:
אתרוג שנקבוה עכברים. מרכבת המשנה ח"ב פ"ח דלולב ה"ט:
ר"ח מטבל ביה. ע"ל כ"ט ד"ה בעינן ודף מ"ו ד"ה אתרוג. מרכבת המשנה ח"ב פ"ח דלולב ה"ז וה"ט:
אמר רבא אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא והקשה בכפות תמרים כיון דאנן קיימ"ל הלכה כחכמים דרבי יהודה א"כ למאי הלכתא מפרש רבא טעמיה דרבי יהודה ונראה משום דנ"מ אפילו אליבא דרבנן דבכפות תמרים כתב דהא דסמיך לזה אידך מימרא דרבא מ"ט דרבי יהודה דהא בהא תליא כיון דר"י סבר אפילו בסיב ואפילו בעקרא דדקלא א"כ אין הטעם משום הדר אלא דהוה חמשה מינים. והנה הרא"ש כתב לר"י אע"ג דסבר דצריך אגד ואם אוגדו שלא במינו מוסיף הוא מ"מ כשאגדו למטה במינו ואח"כ מוסיף על האגד שלא במינו משום נוי לא הוי משום בל תוסיף ומזה למד הרא"ש לרבנן דלא צריך אגד ה"ה אם מוסיף דרך גדילתו אפילו לנוי ליכא בל תוסיף. אמנם זה ניחא אי טעמא דר"י משום לולב צריך אגד אבל אי אמרינן טעמא דר"י רק משום הדר א"כ לר"י שפיר י"ל דבמינו הוה הדר בגימוניות של זהב (ועיין מה שכתבתי לעיל) אבל לא הוה יכולין ללמוד מזה דלרבנן ליכא בל תוסיף כל דעביד לנוי לכן אשמועינן רבא דטעמא דר"י לאו משום הדר מדמכשר בסיב וא"כ שפיר יש ללמוד דינא דהרא"ש לרבנן:
מ"ט דרבי יהודא קסבר לולב צריך אגד. עיין לעיל ל"א בתוס' ד"ה הואיל ואמר ר"י ובמה שציינתי שם ועיין פנים מאירות חלק ראשון סימן ט' על לשון הרא"ש ומטה אשר סימן ט"ו:
כל דין שתחילתו להחמיר. עיין שבת קל"ו ד"ה דתניא הזכר:
תוס' ד"ה בשבת כו' מדקאמר להכניס משמע דאיכא מחיצות ולשון בית הכסא משמע בית. בשמלה חדשה דף קט"ו הקשה על התוס' מדאמרינן בברכות ס"ב פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבה"כ ואמר עוד שם אחר ר"ע לבית הכסא והתם בע"כ בלא מחיצות הוה דבמחיצות כתבו התו' גופא שם דמותר לפנות לכל צד. וא"כ מוכח דלא הוה מחיצות ואפ"ה קאמר נכנסתי וגם קאמר בית ע"ש ולפי מה שפירש מהרי"א דברי הטור בסי' ג' שכתב במקום שיש מחיצות כגון ב"ה שבבית א"צ לדקדק דדוקא בית כסא שבבית דהמחיצות קרובות אבל במחיצו' רחוקות כגון חצר גדול לא מהני מחיצות וא"כ י"ל דהמעש' דר"ע במחיצות רחוקות הוה ולכן שפיר קאמר לשון נכנס וקרוי בית כיון דהוה מחיצות אלא דלא מהני אלא אפילו לפמ"ש הב"י דאפילו מחיצות רחוקות מהני והטור לאו דוקא נקט מ"מ י"ל דמיירי התם דנפל מחיצה של מערב והוה רק ג' מחיצות ואפ"ה יצדק לשון נכנס ובית. ועיין מור וקציעה:
תוס' ד"ה דסיב ועיקרא כו' כגון שעשה מהם כלי או פירות דקל דבעי' דומיא דאיד למ"ד כו' כצ"ל. ומ"ש דאויר הוא ט"ס ועיין מה שכתבתי לעיל בזה בדף י"ב ובבאר יעקב דף ק"ל ע"א וע"ב: