אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לג:

דף לג.

אין ממעטין אותו בי"ט ואם מיעטן כשר קרית מלך רב ח"א דף א' ע"ד. דרך המלך ק"ט. באר יעקב ל"ז ע"ב מ"ב ע"ג. מקראי קודש דף ע"ח ע"ט:

דמעטינהו אימת. מנחת בכורים דף י"ג ע"ד:

לעולם בתר דאגדי' וקסבר אגד הזמנה בעלמא. והקשה הרב כפות תמרים דסוף סוף מאי קמ"ל מתני' במאי דקתני ואם מיעטן כשר הרי מסיפא דקתני ואין ממעטין בי"ט פשטינן לקמן דדיחוי מעיקרא לא היה דיחוי וא"כ רישא למאי איצטרך. ובשביתות י"ט תמה עליו דרישא אשמעי' אע"פ שאגדו מעי"ט ואח"כ מיעטן כשר וליכא משום תעשה ולא מן העשוי דס"ל לולב א"צ אגד וסיפא אשמעינן דדיחוי מעיקרא לא הוה דיחוי ע"ש בדף נ"ח ועיין בריטב"א שכתב דלרבי יהודא דסבר צריך אגוד צריך לחזור ולאגדו וא"כ י"ל דמרישא לא מוכח די"ל דאגד עוד הפעם אחר שמיעטן אבל אי אפשר לומר כן דפשיטא ומאי קמ"ל אם חוזר ואגדו. ולכן נראה וודאי דהרב כפות תמרים סבר דהסיפא נמי מיירי לאחר אגודה וא"כ שמעינן מיניה דאגד הזמנה בעלמא ולא שייך ביה תעשה ולא מן העשוי ורישא למה לי:

נראה ונדחו כו' ש"מ יש דיחוי באר יעקב ל"ז ע"ב מ"ב ע"ג. עיין סוטה ט"ו ד"ה נתאכמו. סנהדרין מ"ז ד"ה אכל חלב:

דאשחר אימת. קרבן אליצור ס"ב:

הא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה ר"ש. עיין שער המלך ח"א דף כ"ג ע"א שכתב מדברי רשי' כאן מוכרח דפסיק רישיה אפילו מדרבנן אסור ואינו הכרח לדעתי דע"כ לא שרינן פסיק רישיה באיסור דרבנן כשכל האיסור דרבנן הא כשהאיסור מצד עצמו דאורייתא אבל מצד אחר נעשה דרבנן אסור. ועוד י"ל כמ"ש המאירי בשבת שבא כהיום הזה לידי דבכיבוי כיון שיש בו דאורייתא וגם דרבנן אפי' בדרבנן אסור פסיק רישיה וע"ש בדף כ"ט שהביא דעה זו דבדרבנן פסיק רישיה מותר וכאן גבי מיעוט ענבים הך מתקן דאורייתא הוא כי דוקא תיקן שאין בו מעשה בידים הוה דרבנן כגון תרומה ומעשר אכל מתקן בידים מדאורייתא אסור:

לא צריכה דאית ליה הושענא אחריתא שבת ק"ג ד"ה לא צריכי. יומא ל"ד ד"ה הני מילי. שונה הלכו' דף מ"ב:

נקטם ראשו נפרצו עליה. מרכבת המשנה ח"ב פ"ח דלולב ה"ז:

ערבי נחל הגדלים בנחל. שביתות י"ט נ"ח ולשון רשי' שם:

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה