יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ל:
תוספות ד"ה וקרקע אינו נגזלת כלומר אינה קנויה לגזלן כשום יאוש כו' כוונתם דוודאי קרקע נגזלת אלא שאין בו דין שאר גזל דנקנה ביאוש אבל קרקע אין שייך בו דין יאוש דהא בכל מקום דאיתא ברשות בעלים איתא ואין לומר דהא הפקר מהני בקרקע ולכאורא יאוש הוה כהפקר הא ליתא דבשלמא הפקר מרצונו הטוב הוא מפקירה ויוצאת מרשותו וא"כ אח"כ כל הקודם זכה אבל ביאוש דלא אמר רק וי לחסרון כיס או שאמר נתיאשתי ממנו בזה לא יצאתה מרשותו ולעולם בחזקת הבעלים קיימא ומה שהקשה בכפות תמרים אפילו תהוי נמי יאוש הא קיימ"ל יאוש כדי לא קנה אפשר לומר דאלו הוי יאוש הקרקע עכ"פ מהני דלא להוי מצוה הבאה בעברה לפמ"ש רבה וכשקוצץ הושענא קנה אח"כ ביאוש ושינוי רשות אמנם השתא דאין נגזלות הוה מצוה הבאה בעברה. ועיין ב"ב דף מ"ד כתבו התוספות דיאוש מהני בקרקע ולפ"ז קשה מהכא דא"כ לגזזא אינהו דהא מסתמא הוה יאוש ואפשר לומר דהתוספות שם סברי כקושיות הרב כפות תמרים דיאוש לא קניא או דהתוספות סוברי' דדוקא מדרבנן מהני יאוש אבל לא מדין תורה ולפ"ז וגם לפמ"ש התוספות כאן בשם הירושלמי מוכח דקנין דרבנן לא מהני לצאת בה ידי דאורייתא והאחרונים נסתפקו בזה ואפשר לומר דמשום מצוה הבאה בעברה הוא דהוה. ועיין בקהלת יעקב אלגאזי מ"ט ע"ג נ' ובסמוך גבי האי סבתא מוכח דכיון דתקנו רבנן מתקנת השבים דא"צ להחזיר אלא דמיו שפיר יוצא בו ידי חובתו דאורייתא. ועיין שער המלך ח"ד י"ב ע"א:
תוס' ד"ה שינוי. עיין שער המלך ח"ד י"ב ע"א. מחנה אפרים ט"ו. ברכי יוסף קפ"ג קפ"ד ושם בחלק ח"מ ק"ח. קרבן אליצור קל"ו ע"ג. ארעא דרבנן בעפרא דארעא סימן ת"י:
תוס' ד"ה ולקניא בשינוי השם. שער אפרים דף ח'. ולשון הרז"ה והרמב"ן שם זרע יצחק. שמן המור ח"א ג' ע"ב. שער המלך ח"ב ס"ח ע"א: