יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כב.
ושמואל תני תרתי כו'. אמר אביי ל"ש והקשה בפנים מאירות ח"א סימן יוד דלמה נטר אביי עד דמפרש מילתא דרב ושמואל הוה ליה לומר תיכף וכתב יש להקשות לשמואל מנ"לן האי דיוקא דדייק ממתניתן ושצילתה מרובה מחמתה כשרה הא בשוה פסול עד שצריך לחלק בין מלמעלה למטה דילמא הא דבעי דוקא צלתה מרובה מחמתו אבל שוה בשוה לא מהני היינו בסוכה מדובללת אבל בענייה אפילו שוה בשוה כשר ע"ש ואחר המחילה רבה דבריו לא נראים דהא וודאי מאי צריך לאשמעינן גבי סוכה המדובללת לשמואל דהוה קנה עולה וקנה יורד דכשירה דפשיטא דכשירה ועוד אם בסתם סוכה כשרה שוה בשוה למה יפסל מדובללת אם אינה גבוה ג' ולעיקר קושייתו כן דרך התלמוד לפרש טעם מחלוקתן. ועוד י"ל דה"א דרב ושמואל פליגי לענין דינא ורב לא סבר כשמואל וא"כ יקשה לאביי למה מפרש מילתא דשמואל דהלכתא כרב באיסורא אבל השתא דאמר דבפרושא דמתני' פליגי אבל לענין הדין שוים הם שפיר מפרש אביי מילתא דשמואל כיון דרב מודה ולפירוש התוס' י"ל דה"א דלשמואל נמי חדא הוא סוכה המדובללת רואין אם ישכב בשוה צילתו מרובה מחמתו כשרה וא"כ לפ"ז יקשה קושיו' התו' דאפילו בגובה ג' נמי אי אפשר למפסל כיון שהחמה בראש כל אדם צילתו מרובה מחמתו מכח מן הצד לא נפסל. אבל השתא דלא נזכר במשנה י"ל שאין זה סכך כמו שפי' התוספות ושפיר פסול בגובה ג' ועיין בט"ז סימן תרל"א ס"ק ד'. ושוב ראיתי בספר פרי מגדים שהקשה עליו כמו שהקשיתי להרב פנים מאירות דמאי איצטרך לאשמעי' צילתה מרובה מחמתה וכי עדיף מסוכה דעלמא:
רש"י שאין בגגה. עיין בספר בית יהודה חלק שני סימן מ"ט בתשובת הרב יד מלאכי:
רש"י ותני עלה. עיין בט"ז י"ד סימן שע"א ס"ק ה' דאין מובן לדבריו ובלי ספק נפל בהם ט"ס גם כנראה דאישתמיטתי' ליה אחר המחילה סוגיא דלעיל דף י"ח שאני הלכות טומאה דהכי גמירי להו. ועיין זרע יצחק:
תוס' ד"ה קורת הבית והעליה. מרכבת המשנה ח"ג פי"ו דטומאת מת ה"ו: