יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כא:
אר"א שאני שוורים הואיל ומגינים על הרועים התוספות בד"ה ועל גביהם הקשו לר"א קשה למ"ד אוהל זרוק לא שמיה אוהל ועיין במשנה למלך פי"א דטומאת מת דתירץ כיון דהכי הוה מעלה בעלמא כ"ע מודו דהוה אוהל לענין זה וע"ש. ועיין במה שהאריך בזה במלכי בקודש קט"ו:
והרי מטה דיש בה כמה אגרופין. עיין מלכי בקודש קט"ו:
ואיבעית אימא רבי יהודא לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן. עיין בתוי"ט שהקשה א"כ ליפלוג רבי יהודה גבי קינוף בפ"ק ואפשר קינוף הוה יותר קבע ממטה ומה שהביא התי"ט מכילה יש לחלק. ועיין בארוכה מה שכתב במלכי בקודש קט"ו. ועיין מה שכתבתי לקמן גבי ספינה:
תוס' ד"ה למדנו כו' דלא תימא דחייבין משום דכתיב תשבו כעין תדורו כו'. כוונתם דוודאי אי הוה סוכה סברא פשוטה לפטור נשים וה"ה עבדים מכח מ"ע שהז"ג א"כ אין זה חידוש ומאי שייך למדנו אמנם דכיון דיש סברא לחייב נשים מתשבו כעין תדורו ה"ה עבדים שפיר שייך למדנו לעבדים וממילא ה"ה לנשים ובלימודי ה' לימוד ע"ד נדחק בזה וא"צ: