יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יב:
סככה בחיצים זכרים עיין מנחות צ"ו ד"ה ולדברי:
מהו דתימא בית קיבול העשוי למלאות כו' הרמב"ם פסק דאין מסככים בנקבות ומוכח דס"ל דבית קיבול העשוי למלאות שמי' בית קיבול ובפ"ב דכלים פסק דבית קיבול העשוי למלאות לא שמי' בית קיבול וכבר הקשה כן הרשב"א בסימן קצ"ה. ובתשובת המיוחסת סימן רט"ו ויש לתמוה על הרב שבות יעקב בח"א סימן ל"ג שכתב שלא הרגישו בו נושא כליו הראשונים ואחרונים והרי הרשב"א כבר הרגיש בזה וע"ש בשבות יעקב ובמרכבת המשנה למהר"א אלפאנדארי דף ק"ג וביד אהרן סימן תרכ"ט ובמגן שאול בלשונות דף ב' ונראה וודאי דדברי הרמב"ם פ"ב דכלים מוכרחים לפי מה שפירש הרמב"ם תחתית הצורפים ותחתית הנפחים המוזכר בכלים בסוף פ"ז וא"כ הקושיא מן המשנה ורב כי על כן נראה שצ"ל שחילק יש דחיצים רגילים הי' הרבה להשתמש בהם אפשר לשתות במלחמה או לעשות בו דברים קטנים ולפיכך אע"פ שעיקרו נעשה לקבל החץ ועשוי למלאות בו עולמות מכיון שנתנו בו החץ מ"מ כיון שרגילים להשתמש בו קודם שנותנים החצים לא מקרי בית קיבול העשוי למלאות וזה שאמר הגמרא מ"ד דהוי בית קיבול העשוי למלאות ולא שמיה בית קיבול קמ"ל דלא הוי בית קיבול העשוי למלאות אבל בית קיבול העשוי למלאות וודאי טהור הוא ולפ"ז כל קושית התוספות על רש"י מתורצין דגבי כדור ואמום שנחלקו ר"א וחכמים שם אין דרך להשתמש בהם קודם שממלאין ולפיכך שפיר אמרו רבנן דבית קיבול העשוי למלאות לא שמיה בית קיבול ור"א סבר דאפילו בכה"ג שמיה בית קיבול ומה שהקשו מתפילין יש לומר דלפעמים נמי הי' רגילין לתת בתפילין כתבי קודש וכדומה קודם שהי' ממלאים אותם למילוי עולם ועיין ב"פ כ"ג דכלים שהביא הר"ש תוספתא תפילין כיון שקצען אע"פ שלא נתן הרצועות נגמרה מלאכתן ואלו הי' טמאים משום פרשיות בוודאי לא הי' גמר מלאכתן עד שיתנו הרצועות אלא וודאי צ"ל דהי' משתמשים בו דברים אחרים:
תוס' ד"ה בחצים זכרים. מרכבת המשנה ח"ב פ"ה דסוכה ה"ו:
תוס' ד"ה בנקבות פסולת. קצת תימא לפי מה שכתבתי דאדרבה מה"ט מקבל טומאה כיון שרגילים להשתמש בו מקודם שנותנים החצים א"כ פשיטא דלא הוי גולמא כי לענין זה נגמרה מלאכתו אמנם התוספות לשיטתם דסברי דלא משתמשי בהם כלל וודאי הוא דקשיא:
תוס' ד"ה מהו דתימא כו' ודוחק לומר כו' לפי שפעמים שנוטלים הברזל מן העץ האי דוחקא אפילו לא יצדק לרש"י שהרי רש"י כתב בית קיבול העשוי למלאות עולמית ועיין בשבות יעקב ובמ"ש בגמרא ובע"כ דכוונתם ליישב פירש"י בההיא דכדור ואמום אבל לא ליישב דברי רש"י עצמם כתבו כן:
תוס' ד"ה באניצי. עיין משנה למלך פי"ד דטומאת צרעת ה"ד. מרכבת המשנה ח"ב פ"ה דסוכה ה"ד: