יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יב.
אי מה חגיגה בעלי חיים אף סוכה בעלי חיים. לקמן דף ל"ו ד"ה רבי יהודה כתב התוספות דלרבי יהודה דאמר דדוקא בארבע מינים מסככין שפיר מצי סבר הך הקישא דהא לדידי' ליכא למימר מה חגיגה בעלי חיים דהא צריך ד' מינים דגם ר' יהודה סבר דבעי דבר שאין מקבל טומאה ושמעתי מקשים מאי פריך הגמרא אלא לר"ע דאמר סוכת ממש כו' הא ר"ע סבר בפסחים אין ביעור חמץ אלא שריפה וא"כ סבר כר' יהודה כל דין שאתה דן תחילתו להחמיר כר"י וא"כ אין סכה כשר אלא מד' מינים ול"ק כמ"ש התוספות דאף ר"י אינו חולק דבעי דבר שאינו המקבל טומאה דהא כתבו התוספות דדוקא רבי יהודה הוא דיליף חמץ בק"ו אבל אנו דפסקינין כר"י ילפינן במה מצינו מנותר וא"כ י"ל דגם ר"ע סבר דבמה מצינו ילפינן ולא מק"ו ועיין בספר באר יעקב ל"ז:
תוס' ד"ה אי מה חגיגה ב"ח. פרי האדמה ח"ג דף י"ז י"ח. באר יעקב ל"ז:
תוס' ד"ה בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר ר' יוחנן לא יליף מענני כבוד כוונתם דלא נאמר דר' יוחנן מפרש טעמא דמאן דאמר סוכת ממש אבל למאן דאמר ענני כבוד הי' לא נצטרך לומר בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר שפיר נילף מאיד יעלה מן הארץ לזה כתבו דליתא אלא רבי יוחנן טעמיה דנפשיה קאמר כדמפרש בירושלמי דאפילו למ"ד ענני כבוד הי' צריך למילף מפסולת גורן ויקב כיון שעננים אין גדולן מן הארץ איברא דיש להבין אע"ג דבירושלמי אמר כן לאיזה ענין הביאו התוספות ואפשר לומר משום דקאמר ר' זירא הא מילתא הוה בידן ואתא ר' ירמי' ושדא בי' נרגא משמע דאין לתרץ הקושיא ואם נאמר דלר"א שפיר ילפינן מעננים ורק לר"ע קשה נימא דכר' יהודה ס"ל דאין כשר אלא ארבע מינים וא"כ שפיר ילפינן מחגיגה כמ"ש התוספות לקמן ומתניתין כר"א אמנם השתא דלכ"ע צ"ל בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר כמ"ש התוספות בסמוך ואם נאמר דר' יוחנן לאו טעמי' דנפשיה קאמר א"כ אין הכרח כלל לומר בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר די"ל דילפינן מאיד ומאן דסבר סוכת ממש סבר כר' יהודה אבל אם נאמר דר' יוחנן טעמי' דנפשיה קאמר א"כ בע"כ צ"ל בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר:
תוס' ד"ה אמר ר' זירא ותימא כו' ולא ניחא להו למימר דהא דהתם דר"ה הוה קודם דשדי בה נרגא דמסתברא דתיכף כשנאמרה בבית המדרש הקשה ר' ירמי' כן וגם לא מסתבר למימר דאחר דשדי ר' ירמי' נרגא חזרו וקבלו כתירוץ רב אשי מגורנך ולא גורן עצמו דהא משמע דרב אשי חידש זה דהי' זמן רב אחר ר' זירא. ועיין באוזני יהושע דף ע"ז: