אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ז.

דף ו:

עושה לו טפח שוחק. בית אברהם כהן קמ"ב ע"ב:

עושה לו פס ד' ומשהו ומעמידו בפחות מ"ד סמוך לדופן נסתפק במגן אברהם סימן תר"ל אם דוקא בסוכה קטנה מיירי שאין השלישית רחוקה ממנו אבל בסוכה גדולה שהשלישית רחוקה ממנו לא או ל"ש והניח בצ"ע ועיין בראשון לציון שהקשה דלמה לי' ארבעה ומשהו בארבעה סגי דאע"ג דלא אמרינן לבוד ניתר בעומד מרובה על הפרוץ כדאמרינן בערובין יו"ד במבוי ט"ו אמה מרחיק ב' אמות ומעמיד פס ג' אמות והנה קושייתו שפיר בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה ל"ק מידי דבשלמא ע"י לבוד מחבר למחיצה האחרת ולא מבטל ליה אויר אבל בלא לבוד מבטל ליה אויר ועוד דאי יותר הוה א"כ לא הוי עומד מרובה על הפרוץ אמנם בעומד מרובה על הפרוץ גופי' לענין סוכה לקמן אי"ה נדבר מזה:

וניתרת נמי בצורת הפתח. עיין בספר הצבא לבעל המאור הנדפס בתמים דעים דף מ"ג ע"ד ומ"ש בבעל המאור כאן:

וצריכה נמי צורת הפתח מגילת ספר עשין כ"ט ע"א:

דופן סוכה כדופן שבת. מרכבת המשנה ח"ב פ"ד דסוכה הי"ב:

רש"י ויעמידנו כנגד ראש תור כו' מה שציירו ברש"י אי אפשר לכוונו לפי הנוסח של רש"י שלפנינו עיין במרש"ל ומהרש"א ומהר"ם ובזרע יצחק:

רש"י וניתרת נמי בצורת הפתח. תולדת יצחק:

רש"י מה שאין כן בסוכה כו' ואפילו הי' לה פתחים בשני הדפנות אחד או שנים דכי מצרפת להו בהדי שתים הפרוצות כו' ופירשו המג"א והט"ז בסימן תר"ל דדוקא כי מצרפינן בהדי שתיים הפרוצות הוה פרוץ מרובה שרי אבל כשהשתי מחיצות בעצמם הוה פרוץ מרובה אסור והא דכתב רש"י דניתרת במחיצות קנים קנה קנה פחות מ"ג אע"ג דפרוץ מרובה שאני התם כיון דע"י לבוד היה מחיצה שלימה לא מקרי פרוץ מרובה דהכל הוה כעומד וכן מבואר בערובין ט"ז גבי ג' מידות במחיצות וכן כתב רש"י שם והט"ז בסימן תרל"א תמה שלא הזכירו הפוסקים ובאמת לרוב פשיטתו לא הוצרכו להזכיר כאן דמבואר כן בהגמרא ועיין בראשון לציון שהקשה דמאי חידוש דכי מצרפת בהדי שנים הפרוצים הא רוח רביעית שפיר דמי להיות פרוץ כיון דאין צריך רק ג' מחיצות ולע"ד לא קשיא דעכ"פ הרי היא מצטרפת עם שאר הפרוץ וה"א דעומד כמאן דליתיה דמי משא"כ אם מחיצות כהלכתן פשיטא שרוח רביעי לא יזיק כיון דא"צ להיות:

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה