יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ו:
רובו ומקפיד עליו. עיין מרכבת המשנה ח"ג פ"ב דמקואות הט"ו:
יש אם למקרא. עיין בתשובת הריף הנדפס מחדש סימן א' ומ"ש בספר עין זוכר בתחילתו. ועיין מ"ש בהליכות עולם דף ס"ה ע"ב בסוגיא זו. וביבין שמועה דף ס"ז:
בסוכות בסוכת בסוכת. עיין זבחים ל"ז ד"ה אלא מעתה:
מר סבר כי אתא הלכתא למגרעה כו' מכאן הקשה בספר חזון נחום דף כ"ח ע"ב על מה שהקשה במשנה למלך הלכות חמץ ומצה פ"א על הרא"ם שכתב דאכילה כל שהוא במשמע ואתא הלכתא ואוקמי' אכזית דהא תינח במצות ל"ת דאהני קרא לאיסורא ואהני קרא לעונש ולקרבן ולא עקרה לקרא לגמרי אבל במצות עשה דבוודאי אם לא אכל כזית לא יצא א"כ אתא הלכתא ועקרה לקרא לגמרי וכתוב בספר חזון נחום דמאי קושיא דהא הכא לר"ש וודאי אם עשה סוכה מג' דפנות לא קיים המצוה אע"ג דמצד הקרא קיים כי מן המקרא לא יש רק ג' דפנות ואתא הלכתא ועקרה לקרא לגמרי ולע"ד אפשר לומר דבשלמא הכא גבי סוכה עיקר הפירוש של סוכה היינו סכך אבל לא דפנות וא"כ קרא לא קאמר כלל מדפנות רק משלש בסוכת ילפינן אבל לא דתיבת סוכה משמע כן וא"כ הלכתא וודאי לא עקרה לגמרי רק מוסיף עליו כשם שאם היה נכתב בפירוש בקרא עוד סוכת לא הוי סתירה ה"ה ההלכתא דמה לי הלכתא ומה לי אם אם נכתב קרא בעצמו אבל גבי אכילה דעיקר משמעות אכילה היא בכל שהוא וא"כ לא צוה הקב"ה רק לאכול כל שהוא ואתא הלכתא דאם אכל כל שהוא לא יצא ידי חובתו וא"כ עקרה לגמרי ועיין בלימודי ה' דף י"א מה שתירץ הוא וע"ש שהקשה מסוטה פ' היה מביא דף ט"ז דב"ג מקומות הלכה עוקבת את המקרא וא"כ לחשב נמי אכילה בכזית אצל מצות ותמה על המשנה למלך שנעלם ממנו גמרא זו ולע"ד יש לומר דהתם הלכה עוקבת את המשנה לדבר אחר ממש כגון ספר עפר תער דהתורה אמרה כך ואנן אמרינן אפר וכן ספר ואנן אמרינן כל דבר אבל הכא לענין אכילה לאו דבר אחר שהוסיף הוא אלא שריבה בשיעור שאמרה תורה ולכן לא קחשיב ואין זה מעין התירוץ שאמרה שם בגמרא עוקבת ומוספת דבוודאי לשאר אמוראי לא ניחא להו לתרץ הכי אבל זה אפשר דסבירא להו להני אמוראי דדוקא כשהשינוי הוא שההלכה מוספת דבר אחר ממש משא"כ באכילה וכן מה שהביא שם בגמרא גבי שער נמי יש ליישב על דרך זו:
דורשין תחלות. יבין שמועה דף ע' ע"ב:
תוס' ד"ה ור"ש סבר. יבין שמועה דף ס"ו זרע יצחק.
תוס' ד"ה וסוכה תהי' לצל כו' נראה דלא ניחא להו בפירש"י דפירש דבפחות מ"ד לאו מחסה הוא דא"כ מאי טעמא דרבנן ואין לומר דרבנן סברי דההיא לימות המשיח כדאמרינן לעיל דף ב' לאמוראי דפליג על ר' זירא דזה וודאי דוחק לומר לרב מתנא דפליגי ר"ש ורבנן בפלוגתא דר"ז ושאר אמוראי ועוד לר' זירא גופי' בע"כ לא סבר להא דרב מתנא דהא איהו למד מהא קרא לעיל ולא מוקי לימות המשיח ובוודאי דכ"ע מודים בזה דדוחק לומר דרבנן דכאן של ר"ש הוא ר' יהודה דמכשיר למעלה מעשרים אמה ולכן התוספות פירשו פירש בדרב מתנא מהירושלמי: