אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ב:

דף ב.

מחלוקת כשאין דפנות מגיעת לסכך. פנים מאירות ח"ר מ"ז:

כמאן אזלא הא דאמר רב הונא עיין רשב"ץ ח"ר סימן קכ"ו:

ר' יהודה מכשיר עד ארבעים וחמשי' אמה. עיין יומא כ"ג ד"ה שתים:

מעשה בהילני המלכה. עיין ערובין צ"ו ד"ה מיכל.

רש"י משום קושיא דאביי כו' ושנויא לא משמע ליה הואיל וקרא לאו דוקא נקט ארעי לא ילפינן מניה שיעורא כוונתו כמ"ש הרשב"א וכתב שזה דעת רש"י ג"כ דאביי סבר אם נאמר דהתורה הקפידה על סוכת ארעי הי' לנו לומר דלעולם לא נהוי אלא סוכת ארעי דוקא ולא על השיעור קפדה תורה ורבא סבר שבוודאי י"ל על השיעור הקפידה תורה שראוי לעשות ארעי ולא על הארעי גופיה וזה שכתב רש"י הואיל וקרא לאו דוקא ארעי נקט כלומר דלדרבא לא הקפידה תורה על הארעי גופי' א"כ אין סברא למילף מניה שיעורא כלומר דהקפידה תורה על שיעור הארעי:

תוס' ד"ה כר' זירא הא דלא קאמר משום קושיא דאביי. עיין במעיל צדקה סימן י"א שהקשה דאביי לא הקשה לר' זירא אלא רצה לברור הדין של עשתרות קרנים ולפמ"ש למעלה קושיא היא דאביי הקשה לר' זירא א"כ לפי פירושו של ר' זירא העושה סוכתו בעשתרות קרנים פסולה וזה ליתא א"כ גם לדידך פירוש הפסוק לימות המשיח הוא ותירצו התוספות דר' זירא תירץ שפיר וא"כ מכח קושיות אביי אין הכרח דקרא מיירי לימות המשיח אלא האמוראים סברי דאפילו בלא הכרח קרא מיירי לימות המשיח:

תוס' ד"ה יש בו יותר כו' כדאשכחן בכותבות הגסה דמייתבי' דעתי' כו' לכאורא ההיא דהתם אין לו ענין לכאן כלל וצ"ל בכוונתם כמו דהתם דבעי יתובי דעתי' סגי בשיעור אחד לכל העולם כיון דלפחות שבאדם מייתבי דעתי' פורתא ה"נ עכ"פ יותר מד' אמות יש כאן צל סכך פורתא מיהא וכשר כמו התם ודוחק:

תוסי ד"ה עד ארבעים. עיין מה שכתבתי בסוגיאות אחרת שהביאו התוספות כאן ועיין במלך שלם ח"ב כ"ט:

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה