אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כג:

דף כג.

תוספות ד"ה מאן דאמר כו' אין שיטת הש"ס לומר איידי דתנא האי תנא האי. עיין קהלת יעקב אלגאזי דף קכ"ג ע"ג:

תוס' ד"ה ואינו אוכל בשר כו' ובשאר דברים החמירו באבלות בכפיית המטה ונעילת הסנדל ועטיפת הראש וטובא איכא כו'. עיין בשונה הלכות ח"א דף ז' ע"ב שהקשה דמה הן הדברים עוד בלי אלו השלשה חוץ מתגלחת ותכבוסת ובאלו נסתפק התוספות בסמוך עוד הקשה דבכתובות דף ד' ד"ה בועל בעילת מצוה לא כתבו התוספות אלא השלשה שכתבו כאן ומשמע דשאר אסורים ועוד הקשה על הטו"ר דכתב יראה מדברי התוס' דאונן אין אסור אלא בבשר וייין ותשמיש דהרי לא משמע כן בתוספות ע"ש בארוכה ונראה פשוט דאלו התו' שבמ"ק תוספות אחרונים הם והרי הם בעצמם מביאים התוס' ובוודאי הי' לראשונים תוספות אחרים ואין להקשות מתוספות אלו לתוספות שבמסכתת אחרות ומ"מ נראה דהתוספות בכתובו' מתירים הכל חוץ מבשר ויין ות"ה כמ"ש הטור והנך תלתא לדוגמא נקטו ומ"ש שלא ידע מה שכתבו התוספות וטובא איכא הא וודאי דאיכא טובא מלאכה ורחיצה (ואע"ג דאפשר דתכבוסת אסור משום רחיצה) וסיכה ולצאת מפתח ביתו מותר אליבא דכל הדיעות כמ"ש רמ"א באופן דאין קשיא כלל על התוספות מ"ש טובא איכא וע"ש עוד שהביא מי שדחה ראיות ריב"א מראשיכם אל תפרעו דמיירי באנינות די"ל דהקב"ה צוה בשעת האנינות ראשיכם אל תפרעו בשעת האבלות והוא ז"ל דחה דבגדיכם אל תפרומו שהוא הקריעה הוא קודם לאבלות שהרי שעת הקריעה הוא באנינות ומיהו זו יש לדחות דדילמא גם בגדיכם אל תפרומו נאמר על לאחר קבורה שהרי לא הי' יוצאין מן המקדש ביום ובוודאי בשעה שהי' במקדש אף דלא צוה הקב"ה לא הי' פורעין ופורמין רק בשעת יציאתם מן המקדש וזה בלילה ואז כבר עבר אנינות והי' אבלות וע"ש מה שדחה הוא ראיות הריב"א:

תוס' ד"ה ואין מברכין פירש הקונטרס כו' בברכת המוציא כו' ותימא בפר"ח מטה אהרן ח"א סימן י"ט כתב דהתוספות הי' להם גירסא אחרת ברש"י שם בברכות דאלו לגירסתינו שפיר י"ל אין מברכין עליו להוציא ולא לזימן מיירי אלא שאחר יוציאו ידי חובתו וכן הקשה בנו של הרב מכתם לדוד והוא ז"ל בסימן נ"ד כתב דלא הבין כוונת התוספות דקושיות התוספות מדקתני אין מברכין עליו בלשון רבים דהוה לי' למתני ואין אחר מברך עליו ע"ש ואני תמה כיון דהרב פרח מטה אהרן הקשה כן שכתב שלא הבין כוונת התוספות דמה שכתב הרב מכתם לדוד מדקאמר מברכין עליו אינו ראי' כלל דעליו הוא בשבילו וכמה פעמים מצינו כן והתנא דברייתא לישנא קצרה נקט ותו אגב דתני אין מזמנין עליו נקט נמי אין מברכין עליו לכן הנכון כמ"ש הפרח מטה אהרן דהי' להם גירסא אחרת ומ"מ יפה תירץ בפרח מטה אהרן דרש"י לשיטתו בריש פרק ג' שאכלו דשנים שאכלו מצוה לחלק בין בברכת המוציא ובין בברכות המזון ולפיכך שפיר שייך צירוף. ועיין במכתם לדוד שם מה שדקדק בדברי רש"י:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה