יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כג.
וקורין שבעה ויוצאין ופירש"י דאין מתפללין יחד בבה"כ אלא כל אחד מתפלל בביתו אבל בש"ע סימן שד"ם כתב דהקריאה בבה"כ אבל התפלה בבית אבל וכ"כ הריטב"א ודברי רש"י לכאורא תמוהים דאיך יבטלו התפלה בעשרה ואפשר דאם אין בית האבל מחזיק הכל קאמר רש"י דמתפללין בביתם אבל אם בית האבל מחזיק מתפללים כולם בבית האבל:
תוס' ד"ה אמר לאחותה בבית הקברות לאו דוקא שהאבל כל שבעה אסור כלומר דהי' לאחר שבעה ובכתובות כתבו התוספות ששדוכין בעלמא הי' לא קדושין ולא נשואין ומ"ש בשם ריב"א דהי' בערב פסח כן כתב הרא"ש בשם הריצב"א ולפ"ז צ"ל דהא דקאמר לא בא עליה עד לאחר ל' לאו דוקא דהא ליכא כיון דפסח בטלה לגזירות שבעה וצ"ל דל' דקאמר היינו גזרות ל' אבל ל' ימים לא בעי. ועיין בספר נאמן שמואל סימן ל"ו שכתב דברים תמוהים. ועיין מה שכתב עליו בבית דינו של שלמה דף ס"ב ע"א מיהו לפי מה שפרשתי בתרוצם הראשון דהמעשה הי' אחר שבעה נמי לא יצדק בא עלי' אחר ל' כיון דכבר עבר ז' א"כ ליכא רק כ"ג וצ"ל ג"כ דגזרת ל' קאמר אמנם לפי מה שפירשו בכתובות דשדוכין קאמר יצדק הלשון לאחר ל' שפיר:
תוס' ד"ה יש כו' אבלות בשבת צ"ל ברגל כמו שהארכתי בכתובות: