אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כב:

דף כב.

ומעשה בגדול הדור אחד שמת אביו וביקש לחלוץ כו' הרמב"ן בתורת האדם דף י"ח הקשה איך יעבור על המצוה להקל בכבוד אביו שלא יחלוץ כדי שלא יחלצו אחרים ותירץ דבאמת ר' יעקב אדם גדול הי' ובקשו לחלוץ לכבודו שלא יחלוץ הוא יחידי ונמנע הוא ולא חלץ דכבוד התורה עדיף כדאשכחן והתעלמת ע"ש בארוכה ובמכתם לדוד חלק י"ד סימן נ"ה האריך בזה דבשלמא אם אביו של ר' יעקב לא חכם הוי שפי' תי' אבל כיון שאביו של ר' יעקב הוא רב אחא ג"כ חכם ונזכר בתנאים ולמה לא יחלוצו והרי גם זה כבוד התורה וגם על הגמרא הקשה דלמה הקשה כשנאמר דאביו של רבי הוה דהוה נשיא דכ"ע חייבין למחלץ גם אם נאמר דאביו של ר' יעקב הוה ג"כ קשה כיון שהוא חכם ובאמת לא ידעתי איך ברירא ליה דר' יעקב הי' בנו של זה רב אחא התנא ואדרבה מדלא קאמר בר רבי אחא ואמר סתמא בר אחא משמע שלא הי' חכם כ"כ ואפילו אם נאמר דהוא ג"כ חכם תרוצו של הרמב"ן עולה יפה דוודאי חילוק יש בין כבוד התורה לבזיון והחליצה הוא בוודאי בזיון גדול לעיני הכל ואיך נדחה הבזיון של התורה מפני כבודו של תורה של ת"ח זה הוא לא מסתבר דמפני כבודו יבזו אחרים ומדברי הרי"ץ גיאת שהביא שם הרמב"ן נראה דדוקא רבי מפני שהי' גדול הדור אין רשאי לחלוץ הא אחר רשאי לחלוץ אף למאן דפחית מניה והרמב"ן נחלק עליו וסובר דאף לא מפני כבוד אחרים אלא מפני כבודו רשאי שלא לחלוץ על אביו אלא שר' יעקב לא חשש לכבודו וכן פסק הטור בסימן ש"מ כהרמב"ן:

על כל המתים מסתפר לאחר ל'. עיין לחם שלמה דף ס"א ע"ג:

ולשמחת מריעות כו' לא קשיא הא באריסא והא בפרענותא והרי"ף והרא"ש הוסיפו ועל אביו ועל אמו בין כך ובין כך לאחר י"ב חדש ובמרכבת המשנה ח"ג פ"ז כתב דהם הי' גורסים כן בש"ס וחסר מנוסח שלנו ותמה על כל המחברים שלא הרגישו שיש חסרון בש"ס שלנו ואחר המחילה דבריו אין נראין דאף הם לא הי' גורסים כן אלא פרושי קמפרשי והרי בלא"ה לא העתיקו לשון הש"ס ולא הביאו הקושיא רק התירוץ וה"מ בפרענותא וא"כ וודאי שהם כותבים רק היוצא מן הסוגיא לפי הדין וכן נראה מדברי בעל הלכות גדולת והרמב"ן שהי' להם הנוסחא כמו שהי' לפנינו:

על כל המתים אינו קורע אלא העליון על אביו ואמו קורע את כולם. דבר משה ח"ג דף כ"ה ע"ד:

רש"י האשה שמת אביה או אמה. עיין בארות המים י"א ע"ב:

תוס' ד"ה מעשה בגדול הדור כו' במסכ"ת שמחות קתני עלה כבר כתב מהרש"א דדברים אלו מגומגמים ובאמת אין להם הבנה כלל והנוסחא שהביא מהרש"א והיא בשמחות פרק י"ט ג"כ אינו עולה דמאי אין ראוין דהלא על אביו ועל אמו קאי וצ"ל דרשעים הם וכי אביו של ר"ע רשע הי' והרמב"ן בתורת האדם דף י"ח הביא הנוסחא כך אף על אביו ועל אמו אם אינו ראוי לחלוץ ואחרים ראוים לחלוץ אף על אביו ועל אמו אינו חולץ ומעשה שמת אביו של ר"ע וחלצו אחרי' לפניו והוא לא חלץ ומפרש הרמב"ן דאינו ראוי לחלוץ היינו הבן אינו ראוי לחלוץ מפני כבודו שהוא ת"ח כמ"ש לעיל א"צ לחלוץ אף שחלצו אחרים ובוודאי יש חסרון הניכר בדברי התוספות:

תוס' ד"ה עד שיגערו. בית דינו של שלמה ס' ע"ד ח"ב ע"א:

תוס' ד"ה אחד האיש כו' ולא ידענא מאי קאמר אע"ג דקריעה מדברי סופרים והולכין אחר המיקל אבל אין הלכה כיחיד במקום רבים ורשב"א יחיד הוא:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה