אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כא:

דף כא.

תוס' ד"ה מכאן ואילך כו' ומדבריו מצינו למדים שחושב ט' באב כמו לאחר שלשה. דברי התו' תמוהים כמו שהקשה מהרש"א דאינו מוכח אלא דאבל לאחר שלשה מותר לילך לבה"כ אבל שיהי' ט"ב כמו לאחר שלשה זה לא שמענו וגם הרא"ש סוף תענית וגם כאן הביא דברי מהר"ם שמותר לאבל לילך לבה"כ ונתן הטעם שט"ב הוא כמו אבל לאחר ג' ימים והביא הב"י סי' תקנ"ט בא"ח וע"ש בבדק הבית ודבריו מגומגמים ועיין במג"א והנה וודאי כוונת הרא"ש אפי' קודם ג' ימים שהרי הוא הביא בשם מהר"ם וזכיתי להלכות שמחות דמהר"ם ושם בסימן נ"ט כתב סתמא דאבל הולך לבה"כ ולא חילק בין קודם ג' לאחר ג' לכן נראה דהתוס' והרא"ש ס"ל דוודאי אי ט"ב כדין אבל לאחר ג' א"כ שפיר דהאבל הולך לבה"כ שהרי הכל הם אבלים לאחר ג' ואע"פ שהאבל תוך ג' לא רצו להחמיר עליו שהרי גם הוא נוהג דיני ט"ב וא"כ הרי הוא כשאר כל העם אע"פ שמצד אבלתו הוא קודם ג' אבל אם נאמר דט"ב דין קודם ג' יש לו א"כ אף שכל העם הולכים לבה"כ דלא סגי בלא"ה אבל עכ"פ האבל אסור כיון שהוא בתוך ג' מה"ת להתיר ונראה שלזה נתכוון בספר ראש יוסף ולפמ"ש דאם הי' ט"ב כמו קודם ג' ימים הי' אסור א"כ קשה על מהר"ם דכאן פסק דאבל מותר לילך לבה"כ והרא"ש נתן הטעם דהוי לאחר ג' ימים א"כ מותר בתפילין כמ"ש התוספות כאן והרי מהר"ם פסק דאין מניחין תפילין בט"ב וכבר הקשה כן בספר בית הלל סימן שצ"ג ותרוצו נכון דמהר"ם מחמת מנהג כתב כן בתפילן כמ"ש הטור ואע"ג דמנהגים סתרי אהדדי לית לן בה ובאלי' רבה תירץ בענין אחר משום דכל העם אבילם ותרוצו דחוק:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה