יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כ:
שמע שמועה קרובה ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה. לשון הרא"ש בענין מתאבלין ע"פ עד אחד. עיין באלי' רבה להרב מהר"א אלפאנדרי דף פ"ג ועיין בתבואת שור דף קי"ז:
ת"ר כל האמור בפרשת כהנים לענין טומאת אשתו כתב הרמב"ם שהוא מדרבנן דהוה כמת מצוה. ועיין בשנות חיים קל"ו:
לאחותו נשואה בין מאביו בין מאמו. עיין בראב"ן סימן ט"ז דנראה דלא הי' גריס רק ואחותו הנשואה מאחיו ומאמו אבל אחותו נשואה מאמו לא ובוודאי דכן נראה מדאמר הוסיפו עליהן אחותו בתולה מאמו משמע דזה הוא שהוסיפו אבל נשוא' מאמו לא וצ"ל דבתחלה הוסיפו רק בתול' מאמו דהרי עדיין לא הוסיפו אפי' נשואה מאביו הוסיפו נמי אחותו נשוא' מאביו וכשהוסיפו אחותו נשוא' מאמו דאי לא הא לא קיימא הא כמ"ש הראב"ן ונ' שהתו' באו לשלול סברת רבי יואל חתניו של הראב"ן דאחותו מאמו נשואה אין מתאבלין וא"כ אפשר לפרש ואחותו הנשואה בין מאביו בין מאמו כלומר שתהי' אחותו מאביו ומאמו וזה וודאי אי אפשר לפרש דהא אחותו מאביו לחוד בוודאי סגי דהא בבתולה מטמא לה לזה פירשו דהך בין הוא כלומר לא מבעי' מאביו אלא אפילו מאמו:
קריעה מעומד דכתיב ויקום איוב. עיין סנהדרין ס' ד"ה אתיא קריעה:
תוס' ד"ה קורע או אינו קורע כו' וגם בתוספו' הרב מסופק והא דאמר בסמוך מי שאין לו חלוק דברים אלו קשה לזווגם עם הקודם דמאי קשה להו דהא מיירי בשאר קרובים וא"כ להכי אינו קורע לאחר ז' וא"כ מה ענין למה שמסתפקים התוס' לאחר שלשים באביו ובאמו ותו דהא פשיטא דאין לו חלוק ותו מה לי דלא הי' חלוק כלל או חלוק שאול או קרוע ולכן נראה דמילתא באנפי נפשה וכתבו לאפוקי ומה שפי' הריטב"א בשם רשי' דמיירי בגבר' ערטילאי פירשו הם בשאול או קרוע: