אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כ.

דף יט:

רב אמר הלכה כתנא דידן וכתב רשי' כתנא דידן היינו תנא דברייתא הוצרך רשי' לזה לשיטתו שפירש במשנה דלא כהעתק דס"ל שלשה ימים דוקא ומתני' נמי ס"ל אפילו שעה אחת וא"כ אם רבא נתכוון על תנא דמתני' א"כ מאי חולק רבא על רבי יוחנן דהא רבי יוחנן נמי אמר הכי מדאמר רבא אמר משמע דחולק על רבי יוחנן לזה כתב דכוונת רבא על תנא דבריית' דבעי ג' ימים ואע"ג דאמר רבא סתמא כתנא דידן ולא פי' אי כר"א או כחכמים ובשלמא אי לתנא דמתני' קאמר ניחא אבל אי כוונתו לתנא דברייתא קשה ותו קשה למה פסק כר"א דשמותי הוא י"ל דאין כוונת רשי' על הך ברייתא דפלוגתא דר"א ורבנן אלא על ברייתא דלעיל הקובר מתו שני ימים קודם לרגל דמוכח דבעי דוקא תלתא יומי ולפמ"ש רשי' ל"ק מה שהקשה תוספות דאיך אמר ר' יוחנן אפילו יום אחד אפי' שעה אחת הא הלכה כסתם משנה דלרש"י אדרבה סתם משנה הכי ס"ל ולפיכך פסק הלכה כן: ולשיטת התוס' דמתני' דוקא ג' ימים קאמר א"כ הלכה כתנא דידן היינו המשנה אמנם בריף גרס הלכה כת"ק דידן דאמר הקובר את מתו ג' ימים קודם לרגל ואם כוונתו על המשנה דנקטה האי לישנא דהקובר את מתו ג' ימים קשה למה נקט ת"ק ואפשר דגם הריף ס"ל בפירוש המשנה כרשי' דג' ימים לאו דוקא ולהכי כתב ת"ק דידן היינו ר"א ואע"ג דלא נקט האי לישנא הקובר את מתו ג' ימים מ"מ חד הוא הכופה את מיטתו או הקובר את מתו ועיין בבעי חיי הנדפס מחדש בחלק י"ד בתשובה אחרונה דף ע"ד ע"ב. ובשושנים לדוד ובמה שכתבתי במשנה.

יחידאי היא דתניא. הריטב"א פי' דיחידאי היא היינו הך דבסמוך דאלישע בן אבויה היא אע"ג שהיה זקנים עמו וקרי לי' יחידאי דלית הלכתא כוותי' אלא כר"ע ולכאורא קשה דהא כהך ברייתא נמי לא אתיא דהא משמע בהך ברייתא דאין חילוק בין חמשה קרובים לאביו ואמו. ודוחק לומר דהורו בר' אחי' חולקים על אלישע בן אבויה דפסק כן דוקא באביו ואמו ורש"י כתב יחידאי דלא כר"ע דאי כר"ע אין חילוק בין אביו ואמו לשאר קרוביו ונ' כוונתו דהאי מקשה הוה סבר דאף ר"ע לא אמר הך דינא אלא בה' קרובים אבל לא באביו ואמו וחכמים חולקים על שאר קרובים נמצא דרבא הורה דלא כמאן ומתרץ דהך ברייתא יחידאי כלומר וודאי דלא כר"ע דאילו ר"ע אינו מחלק כלל בין קרובים לאביו ואמו ומנה דרבנן נמי אין מחלקין אלא כהך ברייתא אתיא דמדשאלו על אביו של ר' צדוק משמע דוקא על אביו מספקא להו אבל על שאר קרובים פשיטא להו דשמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד דאל"כ למה שאלו על אביו ונמצ' הך בריית' כאליש' ורבי אחי' ס"ל כחכמי' וכן פירש קרוב לזה ביבין שמועה דף ק"ב והתוספות כתבו יחידאי היא אע"ג דנקט לעיל וחכמים אומרים וביבין שמועה נדחק בדבריהם ומ"ש מר"ן בכלליו לא הבנתי ונראה כי ג"כ הם מפרשים דיחידאי קורא מה שאינו הלכה אע"פ שרבים הם אלא שלא בחרו בדברי רש"י לומר ד"ג מחלוקת הם ולומר דאתי כאלישע בן אבויה אלא סברו וודאי דר"ע בכל המתים קאמר וחכמים לא נחלקו אלא באביו ואמו ונראה דכוונת הגאון מדייק לומר דלעולם יחידאי הך ברייתא דחכמים אלא שתנא דברייתא שנאה בלשון חכמים כי הוא סובר דהלכה כחכמים ולפיכך פסק כמותם אבל אנו אין פוסקים כן אלא כר"ע:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה