יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יח.
פנחס אחוה דמר שמואל איתרע. עין יוסף ע"ו ע"ו:
ואסתייע מילתא דהדור פירש שחזרו אצליהם וא"כ חזינן דלטובה מילתא היא דמדאמרו ונשובה אליכם חזרו וא"כ ה"ה לרעה:
שורפין חסיד הא דלא פריך אשמואל היכא הוה עביד הכי ורש"י מתרץ דהדר כניש ואפשר דשם לא הי' שכיח אשה ובמקום דלא שכיח אשה לא חיישינן ובב"ה אפשר דשכיח אשה לשאול הוראה וגם כבוד בית המדרש רגילים להשליכם לחוץ ועיין בנידה י"ז ובפרי חדש י"ד סימן קי"ו דכתב דדוקא אם דעתו להניח שם ואח"כ זורקם למקום אחר הוה שלא בדוכתיה. ועיין במחזיק ברכה א"ח דף נ"ב:
תוס' ד"ה ומסתייה מילתא תימא כו' ואפשר לומר דמהתם אין ראי' כ"כ דאינהו אמרו כמעט כסדום ואמר להם הנביא שמעו דבר ה' קציני סדום אבל מה דאמר ברית כרותה שבוודאי יבא הדבר לא מוכח מהתם אבל מנשובה אליכם וודאי מוכח אע"ג דלא הי' בדרך השכל שיחזור יצחק עמו וכיון דברית כרותה אין חילוק בין לטובה בין לרעה ועיין ברצוף אהבה ובאמרי שפר פ' עקב:
תוס' ד"ה ובגנוסתרי אסור כו' ובה"ג פוסק כו' וי"ל כו' ומסתבר להו דאפילו ר' יוסי הי' אוסר בגנוסתרי תוך שבעה דומי' דמועד והקשה מהרש"א מהיכא פסיקא להו דבמועד אסור ועיין ברא"ש ובריף שהביאו בשם י"א דבגנוסתרי אסור במועד מדקאמר ר' יוחנן נוטל בשניו ש"מ דבגנוסתרי אסור וא"כ מוכח דבגנוסתרי והך י"א הוא דעת הלכות גדולת ושפיר קאמרו דתוך שבעה לא גרע ממועד והרי"ף הקשה על הלכות גדולת דא"כ למה קאמר ש"מ תלת ולא קאמר ש"מ ארבע דבגנוסתרא אסור ואפשר לומר לדעת ה"ג כיון דאמר מותר ליטול צפרנים בחולו של מועד וזה הוה בשניים א"כ ממילא מוכח דגנוסתרא אסור ולא שייך למחשב ההיתר והאיסור בתרתי דהא לא הוה רק דבר והיפוכו: