אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יב:

דף יב.

ר' יהודא נשיאה נפק בחומרתא דמדשא. עיין ערובין ס"ט ד"ה כיון דחזי. ועיין זרע יצחק:

ושתי מיא דאחים קפילא ארמאה. עיין ע"ז ל"ג ד"ה בעי מניה:

אדם חשוב שאני הפוסקים השמיטו דינא דאדם חשוב. ועיין בשבת נ"א דהך דינא דאחים קפילא נזכר שם אצל רב נחמן ואיתא הסוגיא דהכא ובוודאי כיון דרב נחמן ור' יהודה נשיאה עבדו כן פשיטא דכן הלכה נגד רב אמי ובפרט דרב יוסף נראה שסובר כן ועיין בפר"ח סימן קי"ג ועיין במחזיק ברכה חא"ח דף נ"א מה שהשיג על קרבן נתנאל ועל תוספות שבת. עיין מה שציינתי בשבת:

שבקיה והדר אתא. עיין בריטב"א ולא הבנתי מה שכתב בלשון הדר אתא ובוודאי יש שם ט"ס:

צנעא דהני יממא הוא לכאורא משמע דיממא הוא יותר בצנעה מבלילה דאושא מילתא טובא ולפיכך צריך דוקא להכניסן ביום ולא בלילה וכן נראה מלשון הטו"ר והש"ע אמנם רש"י כתב אפי' בלילה כיממא דמי ולא סגי שלא להכניסן ולהכי מכניסן נמי ביום משמע דלרש"י אין חילוק בין יממא ללילה ורשאי להכניסין בלילה וגם ביום. ועיין בהרב המגיד שכתב בשם הרמב"ן דוקא מכניס פירותיו שהוא רק ספק אבודין אבל וודאי אבוד א"צ צנעה וכ"כ הריטב"א על שמו ופסקו רמ"א ולפ"ז צ"ל דהנך כשורו לא הי' וודאי אבודין דא"כ מאי הקשה אביי מפירות דבעי צנעא דהכי שאני כיון דהוה וודאי אבודין ואפשר רש"י לס"ל הכי דאפי' וודאי דבר האבד צריך צנעה מיהו אין חילוק בין לילה ליממא וזה שכתב רש"י ולא סגי שלא להכניסן כלומר דהוה וודאי דבר האבוד:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה