אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף י.

דף ט:

מאי מכליב ר' יוחנן אמר מפסיע ופירש"י דלהכי נקרא מכליב מפני שהוא כעין שיני הכלב ולפ"ז י"ל דרבה בר שמואל דאמר שיני כלבתא אינו חולק על ר' יוחנן אלא מפריש הוא למה נקרא מכליב אמנם מדברי רש"י נראה דלא גרסינן בדרבה בר שמואל שיני כלבתא אלא כלבתא ושם התפירה כך הוא על שם שני הכלב וכן מפורש ברש"י שסביב הרי"ף בהדיא דל"ג שני כלבתא אלא כלבתא וכן נראה מהערוך ערך כלב דל"ג אלא כלבתא. והרמב"ם כתב סתם מכליב נרא' דהוה גריס שני כלבת' וסבר דלא פליגי אמנם הרא"ש כתב להדיא דפליגי ועיין בירושלמי שאינו הולך על שיטת תלמודינו:

מאי מסרגין ומאי ממתחין כו' בסדר המשנה גרסינן ר' יוסי אומר אף ממתחין וכן הוא בירושלמי אבל בגמרתינו לא גרסינן אף כמ"ש התי"ט ובאמת האי אף אין לו הבנה דאין אפשר לומר דת"ק מתיר לסרוג ולא למתח ור"י מתיר למתח ולא לסרוג ובערך מה שת"ק אוסר למתוח קאמר ר"י אף מותחין וכן נראה שהבין בקרבן העדה שהקשה לת"ק למה סירוג שהוא בתחלה מותר ומתוח שאינה אלא גמר מלאכה תהא אסורה לת"ק והא וודאי לא מסתברא כלל דלת"ק יהי' אסור מתוח שהרי הפוסקים פוסקים כת"ק ולא כתבו שמתוח אסור והנה ידועה שסדרי המשנה הי' קודם לרבי כמו דהוכיחו על מה שאמר בסוף כלים אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה ואפשר לומר דר' יוסי אמר דבריו על הך תנא דסבר כי"א דאמר אין ממתחין כל עיקר ואמר ר' יוסי אף ממתחין ומשנה לא זזה ממקומה כשסידר רבי המשניות:

ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחילה ופירש"י שאין גודלין החבלים לכתחלה כתב כן לאפוקי שלא נפרש דאף אין מפשילין החבלים לתוך המטה אפילו אם כבר הן עשויות כמו שפירשו קצת מפרשים כנראה בטור לכן פירש"י דדוקא חבלים אין גודלין לכתחלה אבל אם החבלים כבר מגודלים להפשילם במטה לכתחילה שפיר דמי ונראה שגם התוספות הכי ס"ל שהקשו תימא איך מלאכה כי האי יהי' מותר בלא שינו לא קשה כ"כ כיון דהחבלים כבר מתוחים:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה