יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טו.
אבל אסור בת"ת מדאמר רחמנא ליחזקאל סוכה כ"ה ד"ה שהרי:
אבל אסור בתכבוסת. עיין לקמן כ"ג ד"ה כל שלשים:
תוס' ד"ה מנודה מהו בעטיפת הראש מהרש"א הגיה מצורע דבמנודה מהו ענין לכומתא וסודר דקאמרי דזה נזכר במצורע אלא קשה שהעתיקו אמר רב יוסף ת"ש ואלו גבי מצורע סתמא דקאמר ת"ש וצ"ל דכך הי' בגירסתם רב יוסף נמי גבי מצורע או דצריך למחוק רב יוסף:
תוס' ד"ה ובועלי נידות. עיין במשנה למלך פ"ג דביאת מקדש ה"ג שתמה על דברי התוס' דמשמע מדבריהם דליכא בועל נידה שאינו בעל קרי והא משכחת בועל נדה בלי בעל קרי כגון בלא גמר ביאתו או שטבל לקריו ע"ש שהניח בצ"ע והנה מ"ש בטבל לקריו הא התוס' עצמם כתבו כן בתחלת הדבור בדטבל לקריו אלא שכל קושייתם לרבי יהודה דלא צריך טבילה לבעל קרי היכא דבלא"ה נשאר בטומאתו וא"כ אפי' טבילה לא צריך וא"כ היכא תני ובועלי נידות ומ"ש הרב משנה למלך בלא גמר ביאתו לא ניחא להו להתוספות מדקאמר סתמא בועלי נדות ורוב בועלי נדות בביאה גמורה בהוצאת זרע וא"כ משמע שפיר הא דקאמר בועלי נדות מותרין בדברי תורה אפי' בבעל בעיל' גמורה וזה כוונתם ג"כ במ"ש בסוף הדבור ובתו' פי' דכיון דטומאת בועל נידה מכח טומאת קרי ר' יהוד' מודה דצריך טבילה כלומ' דאפי' הך בועלי נדות בבעילה גמורה מיירי מ"מ כיון דרוב בועלי נדות ע"י קרי הוא בא לפיכך מודה ר"י דצריך טבילה לקרי אע"ג שנשאר בטומאתו מכח בועל נדה: