אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ו:

דף ו.

ש"מ האי תרביצא שרי. עיין בבעל המאור ובמלחמות ה' ובלחם שלמה י"ג י"ד. ועיין על הסוגיא מרכבת המשנה ח"א פ"ח די"ט ה"ג:

והא תניא מרביצין בין במועד בין בשביעית הר"ש בספ"ב דשביעית כתב דהנוסחא הנכונה והתניא לא במועד ולא בשביעית ומשני הא ראב"י והא רבנן דשם בשביעית תניא ומרביצין בעפר לבן דברי ר"ש ראב"י אוסר והך ראב"י דקאמר הכי היינו ראב"י דהתם ורבנן היינו ר"ש דהתם דמתיר אמנם לפי גירסא שלפנינו דראב"י מתיר בשביעית בוודאי קשה דהא חזינן במסכת שביעית דראב"י אוסר וכן הקשה הר"ש ובספר יקר תפארת להרדב"ז בפ"א דשמטה ואפשר דראב"י לא אסר אלא להשקות בשביעית כדי שיצאו פירות בשביעית אבל להשקות בשביעית כדי שיצאו פירות במוצאי שביעית אף לראב"י מותר והך ברייתא דבסמוך דקתני ולא עוד אלא משקין בשביעית וכתב רש"י אבל לא בשביעית כדי שיצאו פירות בשביעית צ"ל דראב"י היא דאלו ר"ש דהיינו רבנן לגמרי מתירין אפי' כדי שיצאו פירות בשביעית והפר"ח במים חיים בביאוריו כתב למה השמיט הרמב"ם הך ברייתא דבסמוך ולפמ"ש הך בריית' לר"א איצטריך דעכ"פ למוצאי שביעית כדי שיצאו הפירות והרמב"ם כבר פסק כר"ש ולא כראב"י א"כ אף בשביעית גופי' מותר כדי שיצאו הפירות ואולם אי הרמב"ם גריס כגירסת הרא"ש י"ל דר"ש נמי מתיר דוקא למוצאי שביעית אבל לשביעית עצמה אסור והך ברייתא כר"ש א"כ הי' לו להביא הברייתא ולפיכך נראה דהרמב"ם גריס כפרש"י ושוב ראיתי בספר לחם שלמה שדרך בהיפך מה שכתבתי עיין עליו:

רש"י מקרין את הפרצה שאם נפלה מקצתה כו' ובשביעית בגמרא מפרש כיצד מקרין דחד אמר בהוצא ודפנא וחד אמר דצר בצרור ואינו טוח בטיט ורש"י הכ' לא נחית להכי לפרש מהו מקרין אלא בא לפרש מהו החילוק בין מועד לשביעית דבמועד אע"ג דלא שרי אלא מקרין אף זה לא שרי אלא בפרצה שנפלה אבל לכתחילה היכא שלא הי' שם מחיצה אסור אפילו מקרין ובמועד לא די שמותר אפילו לבנות כדרכו אלא אפילו במקום שלא הי' מחיצה כלל שרי לבנות מתחלה וכדי שלא תקשה מאי רבותא דשביעית דמה"ת יהי' אסור לזה כתב רש"י הטעם אע"ג דמחזי כמאן דעביד נטירתא לפרי דהיינו בכותל גינה דאלו בכותל חצר אין חידוש בשביעית וכל מה שכתב רש"י כאן היא אפילו לפי האמת דגמרא דהרי אין כאן לא ה"א ולא מסקנא דהרי הגמרא מפרש בלי שקלא וטרי' ואע"פ שפשוט הוא כתבתי מפני שראיתי להרב שושנים לדוד שכתב על דברי רש"י ולא קשה דאמאי פירש דלא כש"ס דהכי אורחא לפרש ע"פ הס"ד ע"כ נראה דהבין הרב דלפי האמת דמוקמינן בהוצא ודפנא אז בלא טיט מותר לבנות לכתחילה ואחר המחילה רבה ליחא דהא את הפרצה תנן וכן מבואר בדברי הפוסקים בסימן תק"מ:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה