יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ד.
יצא קציר העומר שהוא מצוה לר' יוחנן דאמר דהוה הלכה א"כ בע"כ צ"ל דס"ל כר"י ולא כר"ע דס"ל דקרא אתא לתוספות שביעית כי הוא סבר דתוספות שביעית לאו דאורייתא אלא וודאי סבר כר' ישמעאל דיצא קיצור העומר וסבר שקצירת העומר דחי שבת והקשה בדברי אמת בקונטרסים דף י"ג ע"א דהרי ר' יוחנן סבר הלכה כסתם משנה וסתם משנה במנחות דנקצר ביום כשר וא"כ אינו דוחה שבת ואע"ג דסתמא דמגילה דמצותה דוקא בלילה מ"מ ההיא סתמא דמנחות עדיפא שהוא במקומו וע"ש ולע"ד כיון דר"ג ובית דינו סברו כך ועבדו הלכה למעשה שבטלום משום הכי סמך ר' יוחנן על הך סתמא דמגילה וודאי אלו לא הוה לן שום סתמא בע"כ היינו מוכרח לר"י לפסוק כסתם משנה אמנם כיון דיש לנו סתם אחר כיון שראינו שר"ג סבר כן תפס לו ר' יוחנן כן שאין זה סותר מה שאמר הלכה כסתם משנה ואע"ג דמן הסברא הי' לנו לומר סתמא בדוכתיה עדיפא בכי ה"ג לא אמרינן כן. ועיין בראשון לציון שהאריך וכתב בדרך אחר:
ר' יוחנן אמר ר"ג וב"ד מדאורייתא בטל קשה דהגמ' סידר ר"י אחר רב נחמן בר יצחק ותו דלעיל קאמר דר' יוחנן אשתומם כשעה חדא ולמה לא השיב כן שמצא לימוד מדאורייתא ולכן נראה קצת דר' יוחנן זה אינו ר' יוחנן סתם המוזכר לעיל אלא רבי יוחנן אחר בתראי:
אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון. עיין ע"ז נ' ד"ה ואין מתליעין. מרכבת המשנה ח"א פ"ז די"ט ה"ב:
מדלין לירקות כדי לאכלן ואם בשביל ליפותן. עיין לקמן וי"ו ד"ה שרי לתרבוצי:
תוס' ד"ה אלא אמר רב נחמן כו' משום דלכאורא משמע דתירוץ ר"נ ב"י קאי למאי דהקשה הגמ' על רב יצחק דאמר דהלכתא ל' יום לפני ר"ה ועל זה מקשה הגמרא דקרא הוא כיון דהוה תוספות מסתמא הם ל' יום ועל זה תירץ רנב"י דהלכתא לא הוי רק לילדה וא"כ לא שייך אלא כיון דלא הוה תירץ קודם לזה ולהכי כתבו דתרוצא דרנב"י קאי אקושיא דלעיל איך ר"ג וב"ד יוכלו לבטל וע"ז תירץ רנב"י דהלכתא לילדה וקראי לזקנה דהיינו לפי אומד יהי' תוספות ולא ל' דוקא וחכמים הוסיפו עד הפסח ועד עצרת אמנם יש שלא בחרו בזה ומחקו אלא כתבו התוס' דא"צ ועיין מהרש"א:
תוס' ד"ה אי מה להלן. ועיין בר"ה ט' ד"ה ור"ע ששם נרא' מדבריהם שלר"ג אין תוספות כלל לשבת מן התורה מיהו כתבו שם נמי כמו הכא שיש תוספות מעט:
תוס' ד"ה אלא אמר רב אשי כו' כלומר דוודאי מדאורייתא כו' נראה דסברי כמ"ש הריטב"א לחד פרושא דמה שאמר רבי יוחנן מדאורייתא היינו דאותן ל' יום דאורייתא ביטל נמי ולא כדהו' סבר מעיקרא דרק התוס' מפסח או מעצר' ביטל (ואע"ג דכתב הריטב"א שלפ"ז ל"ג מדאורייתא אלא דאורייתא אפשר באמת כן צ"ל בלא מ') וכתבו השתא דגם לתירוץ זה כן הוא דאותן ל' יום בטלו ולא מטעם דאמר ר יוחנן אלא משום דסבר כרבי ישמעאל ודקדק דומיא דנסוך המים: