יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ג.
מכדי זמירה בכלל זריעה. ע' ר"ה ט' ד"ה שהרי. מנחות פ"ד ד"ה שומרי:
זריעה בכלל היתה ולמה יצאה וכו' וקשיא א"כ כל הני דכתב רחמנא ל"ל ואפי' קציר' וצ"ל ללאוי יתירא כמ"ש התו' ומיהו משמע דלא כתבו כן אלא למ"ד לוקה ולא על זמירה ובצירה אבל לפ"ז הא בלא"ה צ"ל כן דגם קצירה גופיה ל"ל ועי בדברי אמת בקונטרסי' דף מ"ח ע"ב ולא הבנתי כוונתו:
כלל בעשה ופרט בל"ת אין דנין בכלל ופרט יבין שמועה מ"ט יתר הבז מ"ב ע"ד שבת ע' ד"ה ועל כולן:
רש"י אין דנין אותו בכלל ופרט יבין שמועה מ"ט. יתר הבז מ"ב:
תוס' ד"ה אין דנין אותו בכלל ופרט וכלל כו' עיין מהרש"א שהקשה כיון דהתוס' ל"ג כלל בתרא דלכ"ע לא הוי אלא כלל ופרט א"כ איך קאמר בסמוך יכול ילקה על חרישה דאתא מכלל ופרט וכלל ע"ש ולדעתי פשוט כשם דהתו' לא גרסי הכי וכללא בתרא כן לא גרסי לקמן אלא גרסי כלל ופרט ועיין יבין שמועה ויתר הבז ובדברי אמת בקונטרסים דף מ"ח:
בשדה לבן עד הפסח. עיין ר"ה ט' ד"ה ומותר לקיימן: