אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ב:

דף ב.

אימר המנכש כו' במגילת ספר לאוין דף ח' ע"ג הקשה דהא רב יוסף גופיה קאמר בפרק כלל גדול האי מאן דקטל אספתא חייב שתים משום קוצר ומשום נוטע וגם אביי למה לא הקשה לרב יוסף מדידי' גופא ולזה יש לומר משום דרצה להקשות גם ארבה לפיכך הביא המימרא דזומר וצריך לעצים אבל קושיא הראשנה קשה ונ"ל משום דגבי אספסתא וודאי דכן הוא הדרך דהרוצה שיגדל אספסתא שלו קוצרו אע"ג שאין צריך כלל לאספסתא שקוצר וזורקו לאיבוד (וא"כ אין חייב אפשר משום קוצר לדעת קצת דעות) וא"כ עיקר מלאכת הנוטע גבי אספסתא כן הוא ולפיכך אף שצריך לאספסתא ועושה משום קוצר חייב ג"כ משום נוטע אבל גבי מנכש ומשקה מים בוודאי אין דרך החורש בכך שדרך הרוצה לחרוש שחורש כמו שדרך לחרוש ולא לנכש ולהשקות מים ולפיכך אע"פ שבאמת מרפי ארעא סבר רב יוסף דלא מחייב משום חרישה ולפיכך הקש' מזומר וצריך לעצים דגבי עצים נמי אין דרך לנטוע בכך כי עיקר הזמירה הוא משום צריכת העצים ואפ"ה חייב משום נוטע אע"ג דאין דרכו בכך וא"כ הכי נמי אמנם רב יוסף לא חש לזה וסבר דגם בעצים דרך נטוע כן היא והרמב"ם בפ"ח מהלכות שבת פסק דמשקה מים חייב משום זורע וכתב הרב המגיד שפסק כרב יוסף והקשה בכ"מ דהא לעיל מזה כתב דמנכש חייב משום חורש והיינו כרבה ונראה דזה שאמר כאן המנכש היינו שזורק מה שמנכש דומי' דמשקה מים שאינה נהנה ממנו אבל במנכש שנהנה ממנו הוי חורש נמי אלא שקשה דא"כ בוודאי הוה קוצר. ועיין במרכבת המשנה להר"א אלפאנדרי ובכנסת יחזקאל סימן צ"ט. ועיין בשער המלך ח"ג דף ס"ו ובמגילת ספר דף ח' ודף קנ"ד בארוכה צרור החיים דף ל"ו. מרכבת המשנה פ"ח דשבת ה"י:

המנכש והמחפה בכלאים. לימודי ה' ל' ע"ד כנסת יחזקאל סימן צ"ט:

המקיים כלאים. פרי עץ חיים כ"ו ע"א:

אין לי אלא זורע מקיים מניין. יבין שמועה ס"ט ע"ב קרית מלך רב ח"א כ"ט ע"ג:

אלא שביעית כו' זריעה וחרישה בשביעית מי שרי וכתב רשי' הרי כבר נאמר בחריש ובקציר תשבות ומקשה בתועפת ראם דמאי מקשה הגמרא דילמא כמ"ד בחריש ובקציר לשבת אתא ובאמת לרשי' י"ל דלכ"ע חרישה וקצירה בשביעית מדאוריית' אסורא והא דהבי' רשי' קרא דבחריש ובקצי' תשבו' משום דהוא פשוט אלא אפי' להסוברי' דחריש' שרי מן התורה בשביעי' כמ"ש הרמב"ן במכות ואפשר כן דעת התו' והארכתי בזה בר"ה דף ט' עכ"פ שפיר מקשי מי שרי דהא עכ"פ אסור מדרבנן דבזה אין חילוק אמנם וודאי נר' דסוגי' דהכא אזלא כמ"ד חריש' דאוריית' מדמשני בשביעי' בזה"ז ורבי היא וכ' רשי' משום פסיד' שרי משמ' דלהמקשן הוה סבר דאוריית' היא ואפי' משום פסיד' אסור דאי מדרבנן לא הוה צ"ל רבי היא אלא דשרי משום פסידא ולהכי קשי' לי' להגמ' דלמ"ד דאוריית' איך יחלק על רבה ורב יוסף. ועיין בגיטין ל"ו ד"ה בזמן ושוב מצאתי כן בשער המלך אלא שהוא בא להוכיח דמ"ד אינו לוק' ס"ל דאסור מדרבנן דאל"כ לא מקשי מידי דמשום פסידא שרי ולע"ד הגמרא לא רצה לאוקמי' רבה ור"י כמ"ד אינו לוק' ועיין בתו' דף ג' ע"ב ד"ה שהרי ובריטב"א שם:

דשביעית בזה"ז דרבנן. עיין ע"ז נ' ד"ה ומשקין:

בב' שמיטות. עיין מגילת ספר לאוין קמ"ט ע"ד נחפה בכסף כ"ז ע"ב. שער המים ח' ע"א וע"ב:

אפי' תימא רבנן. שער המים ח' ע"ב:

אבות אסר רחמנא תולדות לא אסר רחמנא. שבת ס"ח ד"ה כוורת:

רשי' ד"ה אף המקיים. ע' בשער המלך ח"ג דף כ' וע"ש בדף י"ט שהאריך בסוגיא זו ובסוגיא דמכות וראיתי שהקשה כיון דהרמב"ם פסק דהחורש בשביעי' אינו לוקה א"כ הא דקתני יש חורש תלם אחד צריך לאוקמיה בחורש ומחפה דחייב משום זורע וכרב יוסף ולדעת הכ"מ דהרמב"ם פסק כרבה דחורש ומחפה אינו חייב משום זורע רק משו' מקיי' ק' ואפש' לומר דבמחפ' אין מחלוק' ולכ"ע חייב משו' זורע דהרי לא מצינו דרבה ור"י נחלק בכאן ומה שאמר כאן בג' מה טעם המנכש והמחפה לוקה משום מקיים לא קאי אלא אמנכש ומחפה אגב גררה נקטה דבמחפה אין מחלוק' דחייב משום זורע. ועיין מגילת ספר לאוין קנ"ג ע"ג ק"מ ע"א שונה הלכות דף ל"ח. קרבן אליצור קנ"ג קנ"ד ק"ס:

רש"י ת"ל כלאים. יבין שמועה דף ס"ט:

תוס' ד"ה כחו דר"מ דמיקל יבין שמועה כ"ט ע"ב:

תוס' ד"ה חייב שתים. עיין במהרש"א ומה שכ' עליו בזרע יצחק ומה שכתבו בסוף דבריהם דלהכי אמר קשיא ולא תיובת' דכיון דלאו תנא הוא ולא חשיב עליה כ"כ ופליגי עליה והקשה ביצחק ירנן דף מ"ט דהא עכ"פ ק' מר' יוסף גופי' דאמר האי מאן דקטל אספסתא חייב שתים וכן הקשה בקהלת יעקב דף ט' ע"ב ונראה דמטעם זה פסק בסמ"ג דף ב' דחייב שתים וכן נראה מדברי הריטב"א דדמיא למאן דקטל אספסתא והוי מצי להקשות מהא ולפמ"ש לעיל דמי למאן דקטל אספסתא דעיקר המלאכה גבי אספסתא כן הוא אבל זמירה לאו עיקר מלאכת נוטע גבי אילן א"ש להתוספות די"ל דפליגי על זומר אבל גבי אספסתא מודו:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה