יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לב.
הלכתא פותח ורואה ומברך וקורא גופי הלכות קי"ז ע"ב בית דינו של
שלמה מ"ד ע"א:
כל הקורא בלא נעימה תבואת שור קי"ז. עין משפט ב' ע"א. ועיין בקונטרס הנקרא קריאת שמע:
ת"ר משה תיקן להם לישראל הביא הך ברייתא לתת טעם ולפרש מה שאמר במשנה שיהי' קורין כל אחד ואחד בזמנה דאפשר לומר שהקריאה היא מן התורה דזו ליתא שהקריאה היא רק תקנתא דמשה והוה כמדרבנן וכן כתב הר"ן לעיל גבי מפטיר מהו שיעלה למנין שבעה והכסף משנה פ' י"ג מהלכות תפלה אלא כיון דמוידבר משה נפקא לן לדרוש בעניינו של יום ממילא כי תקן משה הקריאה מענינא דיומא תיקן ואפשר דדרוש זה לדרוש מענינא דיומא דאורייתא היא ועל זה סמכו הקריאה בתורה ובבה"כ ובעשרה אבל הוא רק תקנתא בעלמא ואם דרש מענינא דיומא בלי קריאה בתורה יצא ידי דאורייתא. ועיין בית דינו של שלמה סימן ט' וסימן יו"ד י"א:
תוס' ד"ה הלוחות והבימות כו' ואכתי קשה כו' עיין ברש"י שם דלפי פרושו לא קמבעי לן היכא דגייז ושדי רק היכא דנמחק והגיליון של מעלה ושל מטה קיים וא"כ י"ל דהערוך מפרש כפי' רש"י אמנם התוספות לא מפרשי כרשב"י וכן כתב הר"ש בסוף ידים דהאיבעי' היא היכא דגייז ושדי אלא שדברי הר"ש מגומגמין שם טובא ועיין במאירי על שבת הנדפס מחדש דכתב ג"כ דאין חילוק בין גליון בפני עצמו או מספר שנמחק ועיין בזכרון יוסף דף ט"ו. ועיין ביבין שמועה שהקשה על התוספות דמאי קושיא דלא רצה לפשוט ממימרא דאמוראי כמ"ש בכמה מקומות ע"ש בדף כ"ה:
תוס' ד"ה גללו מבחוץ כו' ולכתחילה כו' כר' יהודה דברי התוספות תמוהים כמ"ש מהרש"א. ועיין בשירי כנסת הגדולה סימן קל"ט ובלחם יהודה דף כ"ג והכל בו והאורחת חיים הביאו בשם י"א דעה זו של התוספות דפותח ורואה גולל ומברך ולאחריו וודאי צריך לגלל והאחרונים נתקשו בדבריהם. ועיין בט"ז ולדעתי הקלושה ברור שהי' לי"א ולהתוספו' נוסחא אחר' בגמ' היפך נוסחא שלנו אשר ע"פ זה יצא להם דין זה דבימי חכמי התלמוד היה צריך לגלול אף לפניה:
תוס' ד"ה בלא אותה מצוה. עיין שבת י"ד מה שציינתי שם:
ב"ה אשר עזרני עד כה:
סוף הספר