אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לא:

דף לא.

לפי שאין אומרין ברכה על הפורענות. לשון לימודים דף ל"ז תבואת שור קט"ז גופי הלכות ט' ע"ב יוד מחזיק ברכה כ"ח באר יעקב ט' ע"ב עץ חיים קמ"ב ע"ד ובלשונת ב' ע"ב צפנת פענח למהרי"ט ר"י לימודי ה' לימוד כ"א ועיין מה שהארכתי בזה לעיל בדף כ"ב:

תניא ר"ש בן אליעזר אומר עזרא תיקן בית דינו של שלמה כ"ב ע"ד:

קללות שבתורת כהנים לפני עצרת. עיין ב"ב פ"ח ד"ה וקללת:

ת"ר מקום שמפסיקין שבת בשחרית טעם פלוגתייהו אפשר לומר כי בשבת שחרית תקנת משה הוא וב' וה' ושבת במנחה הוא תקנת עזרא לפיכך סבר ר' יהודה לעשות היכרא בין הקריאות קורין בה' ושבת במנחה מה שעתידין לקרות בשבת הבאה ואין עולין מן החשבון כיון דלאו תקנתא דמשה הוא וצריך שיסיימו התורה בעיקר התקנה שתיקן משה דהיינו בשבת שחרית דוקא אמנם אם יתחילו ממקום שהפסיקו בחמישי א"כ זה שקראו במנחה בשבת ובב' וה' הרי לא נקרא בשבת וגם אין היכר בין התקנות אבל עכשיו מכח שקורין בשבת שחרית מה שקראו כבר יש היכר ור"מ סבר אפשר דמשה לא תיקן רק עזרא תיקן הכל ועוד אפשר דס"ל דגם הני משה תיקן כדאמרינן בסוף מרובה ואפי' מספר גברא תיקן לחד תרוצא וא"כ א"צ היכר ואף אם נימא דר"מ ג"כ ס"ל בענין התקנה כר' יהודה מ"מ השתא דתקינו ב"ב וה' ושבת ומנחה עולה להם שפיר. ועיין בריכת המים ג' ע"ב שכתב דאם לא קראו בשחרית חייבים לקרות במנחה מתקנת משה ואינו מוכרח דילמא דוקא בשבת שחרית תיקן משה הקריאה ואם לא קראו בשבת זו יקראו בשבת אחר אבל אם יקראו בשבת במנחה אינו עולה להם ידי קריאה וצריכין לחזור ולקרותו בשבת הבאה דהא חזינן לר' יהודה דהלכתא כוותיה אין יוצאים במה שקראו במנחה ובב' וה' וצריכין לקרותו דוקא בשבת א"כ ה"נ. ועיין בית דוד דף ל"ט ע"ד:

תוס' ד"ה מתחיל בפסוק שו"ת מהר"ז רויטנבורג דף מ"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה