יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כג.
מאן תנא להא דתניא וכו' ובשבת ממהרין לבא וממהרין לצאת וכתב המג"א בסימן רפ"א בשם הב"ח דכשיוצאין קודם שש שעות זה נקרא ממהרין ולכאורא לא אפשר לפרש כן לפי הגמרא דהא בעי לאוקמיה מתניתן כר"ע ולא כר' ישמעאל משום דס"ל דמוסיפין חד גברא יותר מיום כפור והרי קריאה דחד גברא אין זמן רב כל כך אלא וודאי צ"ל דממהרין בכל מה דאפשר למהר ואפילו קודם ששה שעות וצ"ל דהמקשן וודאי הכי היה ס"ל דממהרין כל האפשר אבל כדתריץ ליה לרבי ישמעאל משום סדורא דיומא גם לר"ע לפרש כן ולאו היינו טעמא דר"ע דפוחתין בשבת חד גברא אלא טעמא אחרינא אית ליה מהך דממהרין ומאחרין היינו משום סדורא דיומא ועכ"פ קודם שש שעות לית לן בה אמנם בהירושלמי נראה דבאמת טעמא דר"ע הוא כמו שחשב המקשן דבי"כ מאחרין ובשבת ממהרין (ועיין בטורי אבן שנתקשה למצא טעם לר"ע) וצ"ל לפ"ז דמעיקרא התקינו כן לפחות גברא כדי לידע שראוי למהר ואל יאחרו יותר משש שעות ובע"כ צ"ל כן דהא בתוספתא קתני בדברי ר"ע ואם רצו להוסיף מוסיפין וא"כ איך אפשר לומר דטעם הוי כדי למהר א"כ למה הרשות בידם להוסיף אלא בע"כ צ"ל משום היכר בעלמא הוא ושוב בא לידי בית דינו של שלמה וראיתי בדף מ"ג שכתב כמו שכתבתי בתחילה דדוקא המקשה הוה סבר כן אבל להתרצן לא ס"ל כן ע"ש אמנם להירושלמי אי אפשר לומר כן וגם א"כ מ"ט דר"ע ובע"כ צ"ל כמ"ש משום היכר בעלמא הוא אבל וודאי חד גברא לאו מהירות הוא:
כנגד ברכת כהנים כו' כנגד שלשה שומרי הסף לכאורא הני תרי אמוראי פליגי בהני תרי לישנא דסוף מרובה דללישנא קמא דמשה תיקן רק חד גברא עזרא תיקן תלתא שפיר י"ל כנגד שומרי הסף אמנם להך לישנא דמשה תיקן תלתא אי אפשר לומר כנגד שומרי הסף שהיה אחר כמה דורות ובע"כ צ"ל דכנגד ברכת כהנים הוא ובמג"א סימן קל"ה כתב בשם הרמב"ם וסמ"ק כי משה תיקן מניין הקרואים בשבת ובי"ט ור"ח וקשה דא"כ איך אפשר לומר כי משה תיקן כנגד כל הני דברים שלא היה בימיו וצ"ל דכוונת הגמרא דהך מספר מרמז למה שמרמז הך מספר כגון שבעה בשבת מרמז מה שמרמז שבעה רואי פני המלך והם חכמי התלמוד היה יודעים זה אמנם עיינתי ברמב"ם ובסמ"ק סימן קי"ט ולא מצאתי כן אדרבה הסמ"ק כתב בפירוש שהוא מדרבנן בעלמא ודברי המג"א תמוהים ועיין בית דינו של שלמה דף ט"ו ושוב ראיתי בריטב"א שכתב דלאו כנגד אלו תקנום אלא נגד אותם שבמרום דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע:
הכל עולים למנין שבעה עיין ר"ה ל"ג ד"ה הא רבי יהודה:
מפטיר מהו שיעלה למנין ז' מכריע ל"א בית דינו של שלמה וכו' עד עיין תענית ד"ה בשני.
המפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים בית דינו של שלמה מ"ו ע"א.
תוס' ד"ה חד אמר עולה פרח שושן דף י"א ע"ג תורת חסד סימן רס"ז פרי הארץ דף ד' ע"א גינת וורדים חא"ח כלל א' סימן ל"ה ברכי יוסף דף צ"ג בית דינו של שלמה י"ז ע"א עד כ"ב ע"ב.