אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כב.

דף כא.

אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים הלכות קטנות ח"ב סימן רנ"ג רנ"ו:

בראשון יהי רקיע בית דינו של שלמה מ"ו ע"ד:

רב אמר דולג. עיין שו"ת מהר"ם בר ברוך דפוס קרימונא דף ט"ז ע"א בית דינו של שלמה מ"ה ע"א:

איבעי' להו תענית צבור בכמה גופי הלכות ע' ע"ב:

רב איקלע לבבל כו' פתח ברך ולא חתם הנה על הסוגיא דלקמן דף ל"א דאין מפסיקין בקללות משום דאין מברכין על הקללה הקשו האחרונים דהא בימי חכמי המשנה הפותח והחותם הי' רק מברכין ולא האמצעין. עיין בט"ז קל"ט ותכ"ח רמזתיו לעיל ובתי"ט ואייתי לן מהרח"א בספר עץ חיים מן הירושלמי דבברכות וקללות אף בימי חכמי המשנה הי' מברכין כל אחד ואחד והביאו בשושנים לדוד ובבנין אריאל השיג עליו דהא אמרינן כאן דרב איקלע בתענית צבור והי' קורין ברכות וקללות ואפ"ה קאמר או דרב קורין בכהני אבל באמצע לא היה מברך או דלאחר תקנה הוה ואפ"ה לא היה מברך לאחריה וש"מ דתלמודינו חולק על הירושלמי וסבר דאפילו ברכות וקללות בזמן המשנה הפותח והמסיים מברכים לא האחרים איברא דרש"י כתב מוסף פסקא תפלות ענינו ברכה יתירה וקשה מאי דוחקא לרשי' הא בתענית צבור מוסיפין כמה ברכות מלבד ענינו כמבואר בפ' ב' דתענית ולכן נראה דרשי' סובר דלאו בתענית צבור שגזרו הוה שמוסיפין כל כך ברכות רק בתענית צבור הקבוע שאין מוסיפין אלא ענינו ובתענית צבור הקבוע אפשר דס"ל לרשי' שלא היה קורין ברכות וקללות אלא שי"ל לרשי' סבר דאין אומרים כ"ד ברכות אלא בערב כמ"ש הר"ן בפ"ק דתענית בשם ר"ת ואף הרז"ה סבר דהי' אומרים הכ"ד ברכות בפני עצמן כעין מוסף (ותמהני שלא הביא ראיה מכאן דקרי מוסף וזה יצדק יותר לדעת הרז"ה) ולא מסתבר לרשי' דבערב מיירי דקאמר סתם מוסף משמע דבין בשחרית בין בערבית קאי ולפיכך הוצרך רשי' לומר דההספה הוי רק משום ענינו והר"ן כתב שם בתענית דף יוד ובס"פ שני דתענית דהירושלמי סבר דאף בשחרית הי' קורין ברכות וקללות והר"ן כתב דתלמודא דידן חולק וסובר דדוקא בערב הי' קורין ברכות וקללות וא"כ לפי תלמודא דידן י"ל דבשחרית הוי וקראו פרשת השבוע ואעפ"כ מבעי' ליה להגמרא אם קורין ארבעה כיון שיש בו מוסף ברכת ענינו וא"כ שפיר לא בירך רב לאחריה כיון דלא קראו ברכות וקללות. והירושלמי גופיא דסבר דבשחרית קורין ברכות וקללות. הנה לפי מה שצדדתי שם בתענית לדעת רשי' דקורין במנחה ויחל אפשר דהירושלמי סבר כן ומעשה דרב במנחה הוה כי וודאי לא מסתבר שיקראו שני פעמים ברכות וקללות והתוספות אף שנדחקו לתת טעם למנהג שלנו שקורין ויחל אפשר דמודים דבזמן חכמי התלמוד הי' קורין או בשחרית או במנחה ויחל רק שקשה להם למה אנו קורים שני פעמים ויחל באופן דלכל הדעות יש ליישב הך מעשה דרב עם דינא דהירושלמי דבברכות וקללות כל אחד מברך ושוב נדפס מחזיק ברכה ובחא"ח האריך בזה ולדעתו לא היה תענית צבור רק תענית קבוע וכמ"ש בתחילה ע"ש ועיין באר יעקב ט' ע"ד ובמה שכתבתי לעיל גבי והשתא דתיקנו ושוב נדפסו חידושי הריטב"א. וראיתי שהביא בשם מפרשים דמוסף תפלה אנעילה קאי ולא על ענינו וא"כ מוכח דעל ת"צ ממש קאי להך פרושא וכן צ"ל להר"ן ושאר ראשונים שהקשו לפירש רש"י שפירש דאין ת"צ כלל בבבל והך דהכי ש"מ דס"ל דת"צ ממש הוה חוץ לרשי' בע"כ צ"ל דלאו ת"צ ממש הוי.

בשלמא רב הונא קרי בכהנא מלך שלם ח"ב ל"ה ע"ג

תוס' ד"ה אין מתחילין שו"ת רבי זיסקינד ראטנבורג דף מ"ח מעין גנים דף ל"ט

תוס' ד"ה ואם איתא שו"ת מהר"ז ראטנבורג דף מ"ט

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה