אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כא.

דף כ:

מה משפט ביום. רש"י מפרש דאדיני ממנות קאי. ועיין בסוטה י"ז בתוס' דמפרשים דאדיני נפשות קאי דסוטה יש לו דיני נפשות ובין תחילת דין או גמר דין פסול ועיין ברכי יוסף ח"מ י"ז ע"ב ועיין במאירי שם שנראה שהיה לו נוסחא אחרת וכן נראה שהיה להרמב"ם פ"ד מסוטה דיליף מוהקריב והשקה כי השקאה דומיא דהקרבה:

לאתוי סדור בזיכין. בני חייא קפ"ה ע"ב.

רש"י ד"ה משפט. זרע יצחק:

תוס' ד"ה לאתויי. שער המלך ח"א פ"ב. יבין שמועה ל"ב ע"א:

פרק שלישי

מה שאין כן בתורה. פרשת דרכים ל"ה ע"ג. מקום שמואל בחידושי י"ד כו' ועיין זבחים י"ט ד"ה עמידה:

מניין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה. פרשת דרכים ל"ה ע"א יצחק ירנן ג' ע"ב ועיין מ"ש במועד קטן דף ט"ו ע"ב.

מימות משה כו' לא הי' למדין תורה אלא מעומד. חזון עובדיה ע' ע"א מקום שמואל בחדושי י"ד דף כ"ו ומ"ש במ"ק:

רשי' בשני ובחמישי והכי אשמיענן דקורין שלשה. לכאורה משמע דרשי' בא לבאר דלא יקשה מה משמיע לן במתני' הא כבר עזרא תיקן. ולזה אמר רשי' דהחדוש דמשמיע לן הוא דיהי' שלשה אמנם אי אפשר לומר כן דהא מבואר שם בב"ק דגם זה עזרא תיקן שיהי' שלשה ובתשובת מהר"י הלוי סימן כ"ט הקשה כן ותירץ דרשי' אלמטה קאי דשלשה דוקא ואין מוסיפין עליהם. ולפ"ז צריך להיות הכל דבור אחד ברשי' עם הך דאין מוסיפין והוא דוחק וגם קשה לי בלא"ה דמה קשה לרשי' הא ברייתא היא שם בב"ק וא"כ שפיר אשמיענן חידושא דתיקן עזרא כיון שלא נזכר בשום מקום במשנה. ותו קשה דמ"ש רשי' דאשמיענן דג' הן כהן ולוי וישראל והיכא אשמיענן זה במתני' וצ"ל דממילא ידעינן כיון דהוה שלשה דהוה נגד כהן לוי וישראל וזה לא אשמעינן בברייתא שם דהוה שלשה דניהי דהגמרא הוצרך לומר כן שם בב"ק מכח הכרח הקושי' דמשה תיקן אבל עכ"פ לא נזכר בפירוש כמה קורין והכא אשמעינן כמה הוה וא"כ לא קשה כלל קושיות מהר"י הלוי ולא צריך לומר דאשמעינן כהן לוי וישראל וגם לא דאין מוסיפין רק שלשה איצטרך לן כיון דלא נזכר בפי' בברייתא כמ"ש ועיין יד אהרן סי' קל"ה ובמג"א שם.

ואין מוסיפין עליהם. עיין בית דינו של שלמה דף מ"ג:

במגילה אפילו עשרה מתרגמין עיין שבת קט"ו ד"ה ובידו ספר איוב:

ברוך האל הנפרע. עיין פסחים ק"ד ד"ה כל הברכות:

והאידנא דכולהי מברכי לפניה ולאחריה ה"ט כו'. וכתב הרב המאירי דאף קודם התקנה צריך שהקורים האמצעים יהי' שם מתחילה ועד סוף כדי שישמעו הברכות ויצא בשמיעתם וכ"כ הט"ז בסימן תכ"ח. אלא שקשה דא"כ מאי אמר לקמן מסתברי דרב קרי בכהנא דאי בישראל קרי מ"ט לפניה בירך ודילמא רב לא שמע הברכה ואין לומר דוודאי רב היה בבה"כ ושמע קריאת התורה דילמא אונסא איקלע ליה דהוצרך לצאת. ושוב ראיתי להרב יד אהרן סימן קל"ט שהקשה כן על הט"ז. ובאמת גם על המאירי קשה אלא שלא היה נדפס בימי הרב יד אהרן ועיין לקמן ל"א גבי אין מפסיקין בקללות ושוב ראיתי בבאר יעקב דף ט' שכתב בזה ובברכי יוסף:

פרשת ר"ח כיצד קורין ליקוטי הרמב"ן ח' ע"ד:

רש"י ועשרה מתרגמין לא גרסינן. עיין מה שכתבתי לעיל בדף י"ח ע"ב ובחקרי לב דף י"ג:

תוס' ד"ה אין פוחתין כו' וא"ת הרי פרשת ויבא עמלק קושיות התוספות ותרוצם בירושלמי היא וכן הביא המאירי בשם הירושלמי. ועיין בט"ז קל"ז ומלבד שדבריו דחוקים אף גם לא נראה כן בפירוש הירושלמי. ועיין שדה יהושע שנדחק מאוד להשוות דברי הירושלמי עם האורחת חיים שהביא הב"י ואין לשון הירושלמי סובלו ואם אין טעות בא"ח מה שהביא בשם הירושלמי צ"ל שהי' לו נוסחא אחרת שהרי המאירי הביאו כמו שהוא לפנינו כאן במגילה ובתענית פ"ד ובשלשה מקומת בוודאי לא יפול בהם טעות. ועיין בית ישחק הנדפס מחדש שהאריך בזה. עיין שם בדף וי"ו ע"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה