יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ה:
וביקש לעקור ט' באב מלכי בקדש קי"ד ע"ב. פנים מאירות ח"ש מ"ט פרי האדמה ח"ג דף ע"ג פרי חדש במים חיים ג' ע"ג. שונה הלכות נ"ח ע"ב בני חייא קפ"ד ע"ד קפ"ה אדמת קודש ח"א ל"ח ע"ג:
והא רבי בטברי' הוי. ברכי יוסף קצ"ה:
התם בר יומא הוי. ברכי יוסף קצ"ט ע"ג:
חזקי' קרי בטברי' כו' מספקא ליה מקשים דמה הספק הרי אמרינן כל הסמוך ונראה נידן ככרך וכמה כמחמתן לטברי' מיל וא"כ אף דטברי' מצד עצמו אינו מוקף חומה הרי חמת מוקף חומה וטברי' בשיעור מיל לחמת ומתרצים דלהכי קרי בתרווייהו דאי הוי קרי בט"ו הוה אמרינן דלאו משום דסמוכה עביד הכי אלא משום דטברי' עצמו מוקף מימות יב"נ ואתי למיטעי דאף הסמוכים לטברי' בתוך שיעור מיל יקראו רק בט"ו ובחמת מחויב לקרות בי"ד וט"ו וכן נדפס בשם גאון אחד ויש לפקפק דא"כ כל עיר הסמוכה לעיר מוקף חומה יש למטעי בהכי דהיא עצמה מוקף והסמוכים לה נמי יקראו רק בט"ו. ואפשר לומר דלהא לא חיישינן שיאמרו שהעיר עצמו מוקפת כיון דידעינן דעיר הסמוכה מוקפת תלינן בהעיר הסמוכה. אבל טברי' דבאמת מוקפת הי' כי ימה חומתה אלא דהספק הוא אי מהני ימי חומתה לענין מקרא מגילה ממילא כשרואין שקורין בט"ו יאמרו כי הוקבע הלכה דקי"ל דימה חומה הוה לענין מקרא מגילה ולהכי קראו גם בי"ד להורת דספיקא הוי אבל עם כל זה עיקר התירץ דחוק הוא. ולפי דעת הסוברים דגם במוקף בעי עשרה בטלנים אפשר וקרוב הדבר דבחמת לא הי' עשר בטלני' וכיון שכן בחמת גופי' קראו בי"ד וא"כ אע"פ שבטבריה היו יו"ד בטלנים אי אפשר שיהיה טבריה עדיפא מחמת גופיה דהוה רק נגרר אחריה ולדעת הסוברים דכרך לא בעי עשרה בטלנים י"ל דחמת לא היה בה ישוב מישראל כלל ולכן לא היה טבריה נגרר אחריה וכן מצאתי במשאת משה ח"ש דף א' ע"ג אמנם דבר זה לא ברירא לי וגם קשה בין לפי מ"ש בין לפי מ"ש במשאת משה למה צ"ל לרבי פשיטא ליה לחזקי' מספקא ליה דילמא בזמן רבי הי' בחמת עשרה בטלנים ולדעת הרב משאת משה ישוב עכ"פ מישראל ובימי חזקי' לא הי' עוד שם ישוב מישראל ולהכי קרי בתרוויהו וסבר הייתי לומר דאפשר דחמת לאו היינו חמתן. אבל ראיתי בירושלמי דקאמר על מה שאמרו כמחמתן לטברי' קאמר כגון הדא חמתא דאלו חמתא עצמו מוקף חומה הוא דכתיב וחמת רקם כו' הרי דהירושלמי סבר דחמתן היינו חמת וגם נראה לכאורה דיש בה ישראל והי' קורין בו המגילה בט"ו מיהו אפשר לפרש כשיתישבו בו ישראל קאמר. ושוב ראיתי בברכי יוסף דף קצ"ה שהאריך הרבה בזה וכתב ממה שכתבתי לכן אקצר ועיין משנה למלך פ"א דמגילה הי"א מקום שמואל שער התרוצים זכרון יוסף כ"ג ע"ב. לימודי ה' לימוד קכ"ז ליקוטי הרמב"ן ז' ע"ד. ועיין מה שציינתי לעיל בדף ז' בלשון הר"ן לענין עיירות המסופקת:
טברי' שימה חומתה ע"ל ג' ד"ה כרך:
תוס' ד"ה וביקש לעקור ט' באב. עיין מ"ש לעיל בדף א' שמקשים לפי' התוס' איך אמר דעקרוהו תקנה שתקנו אנשי כנסת הגדולה ומ"ש שם לתרץ וגם הפר"ח כאן הניח בקושיא וכעת שנדפסו חדושי הריטב"א ראיתי שהוא הקשה קושיא זו על התוספות והוכיח דגם זו עקירה הוי מהאי דאמרינן לעיל ואפשר דהתוספות סוברים דבשלמא במגילה אין שייכות כלל לקראת בי"א או בי"ב וגם בי"ג קודם דידעינן דזמן קהלה לכל היא והוי כקורא המגילה בחדש אחר דוודאי לא יצא וכשהגיע זמן מחויב לקרות ולא מהני הקריאה אבל בט' באב להצטער על חרבן ירושלים ביוד נמי שפיר דמי שהי' עיקר חרבן. ועיין בית אברהם כהן קל"ט פרי עץ חיים ל"ח ע"ג זרע אמת בחדושים סימן נ"ה:
תוס' ד"ה ממעטין שונה הלכות נ"ט ע"ב זרע יצחק יד אהרן א"ח סימן תקנ"א בהגהות ב"י: