יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ה.
מגילה בזמנה כו' רשי' פירש בזמנה בי"ד שלא בזמנה כפרים המקדימין והקשו על רשי' דהא בימי רב ורב אסי כבר בטלה הקדמה ליום הכניסה כדאיתא לעיל בדף ב' כמ"ש הרא"ש והר"ן ובאמת קשה לדבריהם דהא הגמרא מסיק דהא דאמר רב ערב שבת זמנו לאפוקי מדרבי דאמר הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה ובוודאי אף רבי לא אמר אלא בזמן שיש הקדמה ליום הכניס' לבני כפרים אבל בזמן שאין הקדמ' לבני הכפרי' אף רבי מודה דעיירות אין קורין אלא בזמנן וכיון דבימי רב לא הי' הקדמה א"כ מאי איצטרך רב לאשמעי' לאפוקי מדרבי ושוב מצאתי להרב יד אהרן בסימן תר"ץ בהגהו' ב"י שהקשה כן וצ"ל דהרא"ש והר"ן מפרשים דלרבי אף בזה"ז ידחה ליום הכניסה דוודאי בלא"ה הי' ראוי להקל על הכפרים אלא בזמן הזה אי אפשר ולכן כל שנדחה עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה כדי שיהי' טובה לבני הכפרי' וקולא עליהם ואפשר שזה כוונת רבי דאמר הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה דהוי ליה למימר בקצרה ידחו ליום הכניסה אלא הא קמ"ל דאע"ג דעתה אין הקדמה מ"מ הואיל ואלו שנדחו ממקומן ואין חשש בדבר מקדימין ליום הכניסה משום בני הכפרים. אמנם רשי' סבר כפשוטא דוודאי אע"ג דבטלי הקדמה מ"מ בזמן שהי' שנים כתקנן וב"ד קבוע ושלוחים יוצאים חזרו להקדמה אלא דר"ע לא חייש אפי' בשעה שאין שלוחין יוצאין סבר הקדמה ועכ"פ כשהי' שלוחים יוצאים מישראל קבועים בא"י וב"ד קבוע ס"ל לרשי' דכ"ע מודה שיש הקדמה דלא מסתבר שרבי והנך תנאי יסברו הכל כר"ע והרי הם הי' אחר רבי יהודא. ועוד הקשו האחרוני' על רשי' כיון דטעמ' דבזמנו ביחיד כיון שהכל קוראים איכא פרסם א"כ מאי מקש' לרב מהא דפורים שחל בשבת שאני התם דכל העולם קורין בי"ד והוי פרסום כמו בזמנם ובאמת הראשונים לא הקשו קושי' זו על רשי' ונראה משום דאפשר לומר דבלא"ה קשה אם הי' כוונת רב כמו שהבין המקשן דע"ש זמנה לענין עשרה בקצרה הוי ליה למימר פורים שחל להיות בע"ש קורין ביחיד אלא וודאי רב טעמ' בעי לומר למה קורין ביחיד משו' דכיון דחכמי' תקנו כן הוה כזמנה ואין הטעם כמ"ש רשי' וא"כ שפיר מקשה כמו דאמרת כיון דחכמים תקנו משום גזירה דרבה הוה כזמנה וכמו שפי' רשי' א"כ מ"ש בני הכפרים נמי כיון דתקנו להם חכמים הוה הכל כזמנו ולאו בפרסם הנס תליא מילת' ונמצא א"כ מה שפירש רשי' דבפרסום תלי' הוא לפי האמת אבל המקשה הוה סבר דהכל תלוי בתקנת חכמים וכל מה שתקנו חכמי' הוה כזמנו ונמצא לפי האמת די"ד שחל בשב' באמ' בע"ש קורין ביחיד והא דלא מוקי למימר' דרב בי"ד שחל להיות בשבת בהכי משום דא"כ לא יצדק ע"ש זמנו וכמ"ש לעיל אע"פ שהדין אמת והמקשן והתירצן אין מחולקין רק בטעם הדבר ועיין כנסת יחזקאל סימן י"ט. מלכי בקודש קי"ד ע"א שונה הלכות ס"ט שער אפרים סי' מ"ו ובתמים דעים סימן ק"פ בשם ספר העתים ששם פירש ג"כ כרשי' דשלא בזמנו הוי י"א י"ב י"ג יתר הבז ס"ג ע"א: זכרון יוסף קי"ח ע"ד:
ערב שבת זמנה. שונה הלכות דף ס"ט. גט מקושר קנ"ד:
רש"י ד"ה בזמנה. מנחת בכורים:
רשי' שלא בזמנה. יד אהרן א"ח סימן תר"ץ הגהות ב"י גט מקושר קנ"ד:
רש"י וכן ט"ב שחל להיות בשבת וה"ה לי"ז בתמוז וי' טבת והקשה ביצחק ירנן דף ע"ד ע"ג דלמה לא נקט רש"י צום גדליה דאפילו עכשיו ראוי לחול בשבת וי' בטבת אינו חל בשבת עכשיו. ולע"ד הדבר פשטת דבצום גדליה א"צ לומר מאחרין ולא מקדימין דהרי אי אפשר להקדימו כי הוא ר"ה ולהקדימו קודם ר"ה זה וודאי אי אפשר למטעי אבל בהני אפשר למטעי:
רש"י שאין מחשבין שעות לחדשים. יצחק ירנן ע"ו ע"ג ועיין חגיגה י"ז ד"ה אמרה תורה ר"ה ה' ד"ה אמרה תורה מנחות ס"ו ד"ה מה חודש:
רשי' ד"ה ומודים זרע יצחק:
תוס' ד"ה הוה עובדא. קדושין מ"ה ד"ה הוה עובדא:
תוס' ד"ה עולת ראי'. עיין מה שכתבתי בביצה י"ט: