אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ד:

דף ד.

למימרא דתקנתא דכרכין כו' מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן הפרי חדש הקשה לפירש ר"ת דפירש דזמן קהלה לכל שהכל מתאספין א"כ יקראו בני כפרים תמיד בי"ג שהם מתאספי' ולמה הרחיקו כל כך ובמקרא קודש תירץ דבאמת הי' קורין כל פעם בי"ג ומה שאמר ביום הכניסה כוונתו ליום ג' ודבריו דחוקים טובא חדא דוודאי מפשטות לשון המשנה לא משמע כן ותו דבי"ב איך אשכחן ואם חל בשבת א"כ י"ג בע"ש הוא שהוא זמנו ולא הי' דוחין וגם מלשון הגמרא דכאן מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן לא משמע כלל כפרושו ולעיקר הקושיא כבר היא מתרצת במה שכתוב הרא"ם בביאורו לסמ"ג וז"ל וא"ת והא אי אפשר שלא יתקבצו בני הכפרים ב"יג שהוא יום התענית לקרות ויחל ובפורים עצמו לקרות פ' ויבא עמלק וי"ל דאין הכפרים מקפידין כל כך אלא על הקריאה שתיקן משה רבינו שהוא ב' וה' שאע"פ שהוא מתקנת עזרא היינו שמשה לא תיקון אלא ג' פסוקים ועזרא תיקון עשרה לכך נקראת על שמו אבל תענית אסתר ופורים שאינו מתקוני משה רבינו לא קפדי כולי האי ע"כ והוא מהירושלמי הביאו הריטב"א והמאירי אמנם שוב ראיתי שדבר זה במחלוקת שנויה שהמאירי הביא בשם השאלתות שיום הכניסה היינו י"ג שהוא יום התענית וא"ת היכא משכחת י"א וי"ב תירץ כשחל בערב שבת שיש מתענין בע"ש שהוא י"ב ויש מתענין ביום ה' שהוא י"א ע"ש במאירי בדף ב' ע"ב שהוא כתב שאין נראה כן ובאמת לא ידעתי לכוון כלל סוגי' הגמרא לפי ושוב עיינתי בשאלתות פ' כי תשא וראיתי לכאורה שהוא מפורש חל להיות דקתני במתני' לא על פורי קאי אלא על יום הכניסה וזה אי אפשר לפרש במשנתינו ולא בגמרא דלא יתכן כלל ובוודאי דהוא נמי הי' מפרש חל להיות על פורים ותמהני על הרב בעל שאילות שלום שלא העיר כלל בדבריו. ועיין ברכי יוסף קצ"ב ע"ב:

כיצד חל להיות בשני כו'. מרכבת המשנה ח"א פ"א דמגילה הי"ד:

ויעבירנו ארבע אמות בר"ה וכתב רש"י אפי' לן בשדה וכוונתו לתרץ קושיות התוספות למה לא אמר שמא יוציאנו מרה"י לר"ה וכן כתב בפרי חדש במים חיים. ועיין דינא דחייא ח"ב ק"ל ע"ד שער אפרים דף ט' ע"ג רוח אלי' בלשונת ל"ב ע"א זרע יצחק יצחק ירנן קכ"ג ע"ג. ועיין מה שכתבתי בסוכה:

וה"ט דלולב וה"ט דשופר בית יעקב סימן ע"ח לימודי ה' לימוד ל"ג. ועיין מה שכתבתי בסוכה:

רש"י ד"ה הכל חייבין. לימודי ה' לימוד קצ"ו:

תוס' ד"ה ויעבירנו לימודי ה' לימוד קצ"ו:

תוס' ד"ה ויעבירנו כו' אבל במוצאי יום הכפורים כו' לא הוי אלא איסור דרבנן היינו כיון דכבר עבר היום ולילה ורק האיסור שלא הבדיל:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה