יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ד.
נשים חייבות במקרא מגילה. לשון לימודים ק"כ ע"ב מגן שאול סימן ס"ג פרי חדש במים חיים ג' ע"ב שונה הלכות דף ל"ב ודף ס"ה ע"ג יד אליה דף ק"ט דינא דחיי עשין קכ"ח ע"א שדה הארץ פ"ז זרע יצחק שאלות יעב"ץ ח"ב סימן ק"ב חקרי לב ע"ז:
שאף הן היו באותו הנס ודברי התוספות שער המלך ח"א פ"א ע"ד דברי יוסף נ"ה מגילת ספר עשין כ"ב ע"ג דינא דחיי ח"ב קכ"ו ע"ג ברכי יוסף קל"ח ע"ד פרי חדש במים חיים ג' פ"ב מחזיק ברכה ס"ה ס"ו. עץ חיים פרשת אמור נ' נ"א מקום שמואל שער התרוצים יד אהרן א"ח סימן תרפ"ט בהגהות ב"י לימודי ה' לימוד קכ"ו ולימוד קצ"א יצחק ירנן ע"ד ע"ד:
פורים שחל להיות בשבת. בית דוד א"ח קכ"ו שער אפרים סימן מ"ו בני חייא קפ"ד ע"ג זרע יצחק רצוף אהבה:
מאי אריא פורים אפילו י"ט נמי. לפי מה שפירשו התוספות בבכורות והביאו בחק יעקב דמפורים דרשינן הלכות פסח א"כ י"ל דוודאי בסתם פורים דאין דורשין בהלכות פורים כמ"ש התוספו' שפיר דרשי' בהלכות פסח אבל כשחל בשבת דרשינן בהלכות פורים ולא בהלכות פסח וזה הוא מה שאשמעינן ריב"ל וא"כ מאי מקשה הגמרא מאי ארי' פורים וגם מה צריך לדחוקי לגזור משום דרבה דהא וודאי דוחק עצום דהא כבר כתב רש"י לקמן הכל חייבין מתוך שהוא מחוייב בדבר הוא בהול וא"כ כיון שאין מחויב בדבר שהרי כבר יצא מאתמול לא שייך גזירה דרבה ואפשר דזה בא תוס' לתרץ בד"ה מאי אריא פורים דדבריהם תמוהים כמ"ש המפרשים אמנם אפשר זה באו לתרץ דממילא ידעינן דדרשת פורים תדחה דרשת פסח דהרי דרשת היום עצמה חובה כל כך שאפילו שדורשין למד יום מקודם דורשין בו ביום עצמו פורים שאין דורשין מקודם וודאי חובה בו ביום והיא תדחה לדרשה של פסח ועיין מעין גנים דף כ"ג ידי אליה דף ג' פרי צדיק דף פ"ו פרי האדמה ח"א דף כ' מקום שמואל בשו"ת דף ע"ב ע"ב. זרע יצחק. מנחת בכורים יד אהרן סימן תכ"ט בהג"הות ב"י. רצוף אהבה ושוב בא לידי בריכות המים וראיתי שהוכיח מזו הקושיא דאף בהלכות פסח דרשינן ואינו נראה דוודאי בכה"ג מדחא דחינן לדרשות פסח:
פורים איצטרכי לי' פרי חדש במים חיים ג' ע"ב. בני חייא קפ"ד ע"ג:
מ"ד נגזור משום דרבה רש"י כתוב דנגזור דרשא אטו קריי' ובאמת קרייה גופא גזירה היא ואיך נגזור גזירה לגזירה ונראה כי רש"י סבר שהי' הדורש דורש והמגילה לפניו שכן כתב בד"ה שואלין לדרוש אגרת פורים ברבים וא"כ כמו שבקריאה גזרינן ה"א דה"נ בדרשא קמ"ל דלא ולשון אטו שכתב רש"י לאו דוקא אלא כלומר כמו אמנם לדעת התוספות כפי מה שפי' הריטב"א שהיו דורשין הלכות פורים וודאי קשה מאי גזירה שייך וצ"ע ועיין לימודי ה' לימוד קצ"ו:
חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום דינא דחיי ח"ב קכ"ו ע"ד שונה הלכות ס"א עד ס"ב:
תוס' ד"ה הא אלפעל בנינהו שער יוסף נ"ג ע"א. ברכי יוסף קצ"ד ע"ג:
תוס' ד"ה נשים נתקשה בחקרי לב דף קע"ז למה הנשים חייבות בשמיעה והאנשים בקריאה ולמה עשו חכמים כך אי רצו לחייבם ה"ל לחייבם לגמרי ואי רצו לפטור ה"ל לפטור לגמרי וע"ש מה שתירץ ונ"ל דדעת בעל ה"ג ושאר פוסקים הוא דבאמת מצד הדין נשים פטורת כמו שפטורה מכל מצות עשה שהזמן גרמא [ואף שהוא מדרבנן] אבל מכח מה שהן היה באותו הנס חייבו אותן חכמים וא"כ די אם שומעם פרסום הנס יהי' שומעין ממי שיהי' כי אין החיוב רק לידע פרסום הנס אבל האנשים הוטל עליהם חובת הקריאה וכיון שהוטל עליהם חובת הקריאה צריכי' שישמעו ממי שמחויב כדי להוציאם אבל הנשים לא הי' אפשר להטיל חובת הקריאה בשביל שהוא מ"ע שהזמן גרמא רק פרסום הנס עליהם הוטל ומה שכתב בחקרי הלב דקריאות המגילה בכלל תלמוד תורה ולהכי נשים פטורת יש לדקדק דא"כ מה קאמר לעיל דמבטלן ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה מאי מבטלין הא מקרא מגילה גופא ת"ת הוא ואפי' אם נאמר דיהי' ת"ת של רבים א"כ קריאת המגילה ברבים נמי ת"ת של רבים היא. ועיין על התוספו' בספרים שציינתי בגמרא ובית אברהם כהן צ"ח גט מקושר ק"מ ע"ד:
תוס' ד"ה שאף הן הי' באותו הנס עיין מה שציינתי בגמר' לימודי ה' ק"ה ע"א גט מקושר קמ"ו קמ"ז: